בבג"ץ נמחקה אתמול (א') עתירה שבה נטען כי הליכי הבידוק בכניסה להר הבית מפלים לרעה בין יהודים בעלי חזות דתית לבין אחרים. בפסיקתו קבע השופט יצחק עמית כי לא קיימת אפליה שכזו וכי אין מקום להתערב בשיקול דעתה של המשטרה בנושא.
בעתירה, שהוגשה על ידי עמותת "שוחרי הר הבית והמקדש", נטען כי האפליה באה לידי ביטוי בקיום תור נפרד לבעלי חזות דתית, בקשה להצגת תעודת זהות, תדרוך נפרד טרם העלייה להר וכינוס לקבוצה נפרדת אשר מלווה על ידי שוטרים ואנשי וואקף ממקום למקום במתחם ההר, בעוד שאחרים יכולים לשוטט בו בחופשיות.
העותרים טענו כי מדובר הלכה למעשה בתיוג פסול ובהפליית יהודים שומרי מצוות או בעלי חזות דתית, בהשוואה ליהודים שאינם בעלי חזות דתית או תיירים. בשל כך הם ביקשו כי בית המשפט יורה שהליכי הבידוק ייעשו על פי קריטריונים שווים, ענייניים ואחידים, שיחולו על כלל המבקרים בהר או לכל הפחות על כלל המבקרים הנכנסים דרך "שער המוגרבים".
עוד ביקשו העותרים כי יופסקו ויבוטלו תיוגם והפלייתם לרעה של יהודים בעלי חזות דתית, הן בשלב הליכי הבידוק טרם הכניסה להר והן בכללים ובאיסורים המוטלים רק עליהם בעת הביקור בהר.
למרות בקשת העותרים, השופט יצחק עמית, שאליו הצטרפו השופטים ענת ברון וג'ורג' קרא, החליט למחוק את העתירה בהיעדר עילה להתערבות. לדברי עמית, בשל הרגישות המיוחדת של הר הבית, נתון לרשות המבצעת מתחם רחב של שיקול דעת לגבי הדרך שבה יש לאזן בין זכות הגישה להר לבין השמירה על הסדר הציבורי.
עוד הוסיף עמית כי "במציאות שבה מספר היהודים המבקשים לעלות להר מטעמי אידיאולוגיה ודת הולך וגדל עם השנים, ניתן להבין את החשש הכפול והמשולש של המשטרה – הן מפגיעה באדם שיתפלל או יבצע במתחם הר הבית פעולות אחרות שנתפסות כפעולות פולחן, הן מפגיעה באתר עצמו והן מפני התלקחות באתר ומחוצה לו בשל פעולה שנתפסת כאסורה על ידי גורמים אחרים בהר, כמו אנשי הוואקף ומתפללים מוסלמים".
לפיכך קבע עמית כי "לא בנקל יתערב בית המשפט באופן מימוש הריבונות הישראלית במתחם הר הבית, ובמתחם שיקול הדעת הנתון למשטרה".
השופט עמית הוסיף כי "ככל שהמשטרה סבורה שההגנה על המבקרים או מפני המבקרים במתחם מחייבת פעולות מסוימות הקשורות ברקע של מי מהמבקרים, הרי שהצעדים הננקטים מסורים לשיקול דעתה ולסמכותה, אלא שעם הסמכות באה האחריות לשמירה על הסדר הציבורי לצד הגנה על זכויות היסוד של המבקרים".