חדשות כיפה

מנדלבליט נגד המתנחלים: מקדם מהלך להפללת ההתיישבות מעל הראש של שקד וליברמן

בהתלהבות ויש שיאמרו אף אובססיביות, פועל היועץ המשפטי לממשלה להקים יחידת אכיפה פלילית לחריגות בניה ביהודה ושומרון ואף פנה לבג"ץ כדי לחייב את הממשלה להקים גוף כזה. משמעות הקמת המנגנון: כתבי אישום נגד מנהיגות ההתישבות והמתיישבים

פועל בניגוד לרצונה. מנדלבליט ושקד

צילום: פלאש 90. יונתן זינדל

לא פעם מתעוררים דיונים וטענות בקרב שרי הממשלה כי היועצים המשפטיים כופים את דעותיהם על השרים באופן שלא מאפשר להם לבצע את המדיניות שלהם ברשות המבצעת. נדמה שהסיפור הבא הוא עליית מדריגה נוספת בכוח והסמכות שנוטלים לעצמם היועצים: בצעד חסר תקדים ביקש השבוע היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, מבג"ץ לחייב את שר הביטחון ושרת המשפטים להקים יחידת אכיפה פלילית מיוחדת לחריגות בניה ביהודה ושומרון. גורמים במערכת הפוליטית מצביעים על כך שמדובר במעשה חמור, המהווה פגיעה קשה במשילות השרים וחתירה תחת המדיניות אותה הם מעוניינים לקדם.

אתמול (רביעי) פורסם כי היועץ המשפטי לממשלה שיגר לבג"ץ מכתב בו טען כי למרות סיכומים מוקדמים והנחיית ראש הממשלה, שר הביטחון לא פועל להקמת יחידה מיוחדת שתטפל בחריגות בניה ביהודה ושומרון, "היועץ המשפטי לממשלה סבור", כך נכתב, "שלא ניתן עוד להשלים עם המצב הנוכחי, שהוא בלתי סביר בעליל וכי אין מנוס אפוא מהתערבותו של בית המשפט הנכבד".

תחילתו של הסיפור והבסיס לדרישה הזו הוא בהחלטת שר הביטחון הקודם משה יעלון משנת 2013, שבהמלצת היועמ"ש הקודם יהודה ויינשטיין, החליט על הקמת היחידה המדוברת.

החלטתו של יעלון וכוונת המדינה להקים את יחידת האכיפה, נשענת על עתירה שהוגשה לבג"ץ ב-2012 על ידי שני תושבי בית אריה. השניים התלוננו כי אכיפת המועצה המקומית בית אריה על חריגות בניה שלכאורה ביצעו, נגועה באפליה מאחר ולטענתם ראש המועצה אבי נעים, עבר בעצמו על חוקי הבניה.

בפרקליטות ניצלו את העתירה והסכסוך המקומי והקטן הזה והחליטו ל'רכוב' עליו ולהרחיב את תשובת המדינה, כשמטרתם הסופית היא להקים גוף שיהיה אמון על כל אכיפת עבירות בניה ביהודה ושומרון. כיום, במקומות שבהם יש תב"ע אחריות האכיפה והטיפול בחריגות בניה מוטלת על המועצות. ביישובים ביהודה ושומרון שעדיין אין להם היתרים, המנהל האזרחי מטפל בחריגות הבניה באופן מנהלי, כלומר צווי הפסקת עבודה וצווי הריסה, אבל אין גוף שאוכף אכיפה פלילית.


לפני מספר שבועות נערכה פגישה בלשכת ראש הממשלה, בה השתתפו שר הביטחון אביגדור ליברמן, שרת המשפטים איילת שקד, שר האוצר משה כחלון, פרקליט המדינה שי ניצן ומנדלבליט עצמו. בפגישה הסכים שר הביטחון, לאחר לחץ מאסיבי של הפרליטות והיועץ המשפטי לממשלה שבמידה ומשרד האוצר יאשר הוספת 30 תקנים, תוקם באחריותו היחידה והיא תהיה כפופה למנהל האזרחי. 

בניה ביהודה ושומרון

בניה ביהודה ושומרוןצילום: פלאש 90

גורם פוליטי המעורה בסוגיה מסביר ל'כיפה' כי מדובר במצב בעייתי, מכיוון שנושא ההיתרים נמצא לפתחה של המדינה והליכי הסדרת היישובים נמשכים כבר שנים. לדבריו, במצב הקיים חלק מהמתיישבים נמצאים בין הפטיש לסדן, כשמצד אחד כביכול אסור להם לבנות ואין באמת דרך להוציא היתרים כיון שהם תקועים אצל הדרג הפוליטי ומצד שני בגלל המצב המיוחד בו נמצאת ההתישבות ביו"ש הם עלולים לשאת באחריות למצב שלא נמצא בשליטתם. 

יש לציין כי במידה ואכן תוקם יחידת אכיפה מיוחדת ליהודה ושומרון, היא תוכל לפתוח בהליכים פליליים וכתבי אישום נגד תושבים רבים המתגוררים ביישובים שעדיין לא עברו הסדרה וכן כנגד ראשי המועצות.  לצורך ההבנה, מלבד ההרס של היישוב עמונה, אם הייתה יחידה כזו לפני שנה, המדינה לא הייתה מסתפקת בהרס הבתים אלא גם מגישה כתבי אישום פליליים נגד התושבים ונגד ראש המועצה שחתם על בניית היישוב.

לטענת הגורם ששוחח עם 'כיפה' בעיה נוספת ואולי אף יותר חמורה, היא בעיית המשילות. לדבריו, במובנים רבים המהלך של מנדלבליט הוא קיצוני יותר מהתנגדותו להגן על חוק ההסדרה מול בג"ץ. "בחוק ההסדרה הטענה של היועמ"ש הייתה שהוא נמנע מלהגן על החוק בטענה שהוא לא חוקתי, כאן מדובר בפעולה של פקיד שמנסה לכפות על השרים הממונים שהם נבחרי ציבור, דבר שהוא בניגוד לדעתם והשקפתם ומהווה בעיית משילות קשה".

 

לא קיבל גיבוי. השר ליברמן

מתנגד להקמת המנגנון. השר ליברמן                                            צילום: פלאש 90. Marc Israel Sellem

בשנת 2015 החלה איילת שקד לכהן כשרת המשפטים ושנה לאחר מכן יעלון הוחלף על ידי ליברמן. עד היום ליברמן ושקד לא העמידו את עניין היחידה לאכיפה בראש סדר העדיפיות שלהם והעדיפו לעסוק בעניינים אחרים אולי מתוך הבנת המורכבות של הקמת יחידה שכזו.

במכתב ששלח שר הביטחון למנדלבליט בשבוע שעבר, כתב ליברמן כי הוא נתקל בקושי מול משרד האוצר בהשגת התקנים, שרק בכפוף לקבלתם הוא נתן את הסכמתו להקמת היחידה. בהמשך הוא הבהיר כי לנוכח סדר הזמנים המחייב את המדינה להעביר את תשובתה לבג"ץ ולאור אי קבלת האישור לתקנים, "לא נוכל להקים את יחידת האכיפה במנהל האזרחי בהתאם להנחיית ראש הממשלה". 

מנדלבליט לא אהב את תשובתו של ליברמן וכאמור לפני יומיים שיגר מכתב בהול לבג"ץ, בו ביקש "שבית המשפט הנכבד יהפוך את הצו על תנאי שניתן למוחלט, קרי, שבית המשפט הנכבד יורה למשרד הביטחון לממש את החלטת שר הביטחון יעלון על הקמת יחידת האכיפה החדשה, וזאת בלוח זמנים סביר כפי שייקבע על ידי בית המשפט הנכבד".

תפנית נוספת בפרשה התרחשה אמש כשבעקבות דרישתו של היועמ"ש מבית המשפט להתערב, החליטו שני תושבי בית אריה שהגישו את העתירה נגד ראש המועצה, למשוך את עתירתם באמצעות בא כוחם עו"ד אבינעם גואלמן. 

בפניה לבג"ץ כתב גואלמן בין היתר כי "מאחר והתברר לעותרים בדיעבד, כי בניגוד גמור למבוקש על ידם, מתכוונת המדינה להקים גוף בירוקרטי שמטרותיו שונות בתכלית ממטרת העתירה המקורית" וכי מאחר והשניים "נדהמו לגלות בהודעת המדינה כי יש מי שמנסה לנהל על גבם מחלוקת גדולה בהרבה מגדרה של העתירה בין היועץ המשפטי לממשלה לשר הביטחון", הם החליטו לבטל את הדיון ולמחוק את העתירה.

בשלב זה נותר לראות, האם היועץ המשפטי לממשלה יחליט להפסיק את המאמצים מאחר והעתירה שעליה נתלה כדי להקים את היחידה נמשכה, או שימשיך בניסיונותיו לבקש מבית המשפט העליון לתת החלטה בנושא למרות משיכת העתירה. 

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה כי "כתב התשובה מטעם המדינה כפי שהוגש בעתירה זו, מדבר בעד עצמו" והפנו לסעיף 7 בו נכתב: "כפי שנמסר לבית המשפט הנכבד בתגובה מטעם המדינה לעתירה המתוקנת מייום (23.09.14) ביום 26.12.13 החליט שר הביטחון דאז משה בוגי יעלון, בעקבות פניה של היועץ המשפטי לממשלה להקים יחידת אכיפה מקצועית ייעודית במינהל האזרחי של דיני התכנון והבנייה באיו"ש".

לגבי כוונתו של מנלדבליט לבקשת פסיקה מבג"ץ למרות משיכת העתירה ענו במשרד המשפטים: "ככל שתתבקש תגובת המדינה, הנושא ייבחן".

14.07.2017

1. ובימים ההם אין מלך בישראל (הזנב מקשקש בכלב)

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר