יצאנו משלחת מהציונות הדתית של רבנים ורבניות, אקטיביסטיות, מנהיגות ומנהיגים בהובלת הרב ד"ר דורון דנינו ללמוד על הסכסוך בצפון אירלנד. המשלחת לקחה חלק בפרויקט שנמשך למעלה משנה בחסות search for common ground ומשרד החוץ הבריטי העוסק בבדיקת הסוגייה הפוליטית מדינית מן ההיבט הציוני דתי.
במהלך הסיור, בלוז צפוף ואינטנסיבי קיימנו פגישות, דיונים, סיורים, ביקור במערכת החינוך, באתרים שונים של העיר בליווי פוליטיקאים, ארגונים חברתיים, אנשי דת, מפקדים ואסירים לשעבר משני צדדי הסכסוך. למודי מלחמה וטרור, בצפון אירלנד מבינים כיום כי עימות מזוין לא יכול להימשך לנצח ואלימות איננה הפתרון.
תמונות מאירלנד
באחד הימים קיימנו סיור ברחבי העיר בלפסט. מורגש כי ישנו שקט יחסי אך קיימת דריכות. קל להבחין בעיר בגבול בין האיזורים הפרוטסטנטיים, החפצים בהישארותה של צפון אירלנד תחת הממלכה המאוחדת לקתולים, הרוצים באיחודה של אירלנד כמדינה אחת.
לקים מהחומות הגבוהות בין הצדדים נראות בשטח עדות למה שהיה בעבר, עליהם ציורי קיר ובהם מוטיבים דתיים, נוצריים, היסטוריים ופוליטיים עם ייצוג גרפיטי של תמיכת הפרוטסטנטים בישראל והקתולים בפלסטינים .
באופן טבעי ישנה השלכה והשוואה בלתי נמנעת בין צפון אירלנד לישראל ובחינה של הדומה והשונה, איך הם הצליחו? האם המלחמה שם היתה פחות קשה? השנאה בין הצדדים פחות שורפת? בתהליך הזה יש משהו מאיר עיניים, הבנה של מצב מורכב וסבוך הכולל שיח מרתק.
על תקן אקטיביסטית, החיבור של האנשים השותפים בקבוצה ונוכחות המנהיגות הדתית, רבנים ורבניות לאורך כל הפרוייקט והסיור שלנו בבלפסט נותנים לי תחושה והבנה שיש שליחות גדולה לעולם הרבני להיות חלק מפתרון הסכסוך ולא מהעצמתו, המחוייבות של עולם זה להוביל ולקדם תהליכים של שיח, הסכמות בין הצדדים ונקודות אור בתוך הכאוס.
תמונות מאירלנד
רגעי השיא בסיור היו הפגישות עם לוחמים לשעבר מארגונים שונים של שני הצדדים בסכסוך ונפגעי הטרור, חלקן של הנשים שהיו לוחמות בארגוני הטרור ולקחו חלק בפעילות הן באופן אקטיבי והן מהצד. המפגשים אפשרו להעלות שאלות קשות ולשמוע סיפורים לא נעימים, אנשים נשים וילדים חפים מפשע שנהרגו .
קיים פער בלתי נתפס בין החיים שלהם בעבר, חיים מלאי טרור ולחימה, אנשים שהיו מעורבים בטבח המונים שישבו שנים ארוכות בכלא על מעשיהם הקשים לבין החיים שלהם היום, יושבים מולנו, מעונבים, מדברים על הכאב שלהם שהביא אותם למלחמת אין ברירה לטענתם. לרגע אני לגמרי אמפטית כלפיהם ומצליחה להבין אותם הרגשה שעוברת מהר מאוד עם ההבנה שאין פה חרטה אמיתית, שנשפך פה דם מיותר.
פער בלתי נתפס, אידיאולוגיה מיליטנטית שהוחלפה בערכים של שוויון ויכולת לנהל שיח עם אנשים שהיו אוייבים בעבר, שיח שהוא קשה אך אפשרי ונחוץ.
הביקור במערכת החינוך של צפון אירלנד מעודד, הנוער לא חי את הסכסוך כפי שחיו אותו הוריהם, הדור הקודם. אין נוכחות משמעותית לדת ולפוליטיקה בחייהם של הצעירים היום. הנוער מאפשר, זורם , משתלב ונראה כי הם מחפשים רק שקט ובטחון כלכלי. נראה כי עבור הדור הצעיר העתיד יכול להיות משותף למרות ואף על פי הזהות האישית של כל אחת מהקבוצות.
השאלות של האם קיים שם שלום או שזוהי הפסקת אש, מהו שלום, איך יוצרים שלום והאם המודל של צפון אירלנד יכול להתקיים אצלנו בישראל הן משמעותיות, יש משהו מאוד נכון במה שחל פה בצפון אירלנד, הפסקת אש ואלימות בין הצדדים, יצירת צדק ושוויון לכלל האוכלוסיה. נקודת התחלה שממנה ניתן להתקדם לקראת שינוי אמיתי .
טבעו של עימות להתגבר עם השנים ולכן הסכם הוא הכרחי, השאלה הגדולה היא על מי האחריות לשנות ולהשתנות. בסכסוכים כמו בצפון אירלנד ובישראל צריך דיאלוג ,מנהיגות עם חזון, פתרון של שוויון זכויות וחלוקת כוח.
תובנה חשובה היא כי המרכיב הדתי דומיננטי אצלנו בסכסוך הישראלי פלסטינאי הרבה יותר מבאירלנד, מחשבה שאולי התקדמות אמיתית יכולה להיעשות על ידי אנשי הדת וקבוצות אידיאולוגיות, אנשים שקמים ולוקחים אחריות..
נדמה שבמציאות שאנו חיים היום הסכסוך נראה בלתי פתיר, המפגשים, הסיורים ואירלנד בכלל מעוררים תקווה ונותנים תחושה שניתן ואפשרי, שאולי גם אצלנו הדברים יכולים להתנהל אחרת ולכל אחד מאיתנו יכול להיות תפקיד משמעותי בתהליך הזה.
בנות המשלחת