ביקורת על קמפיין ישיבות בני עקיבא: "מוקירים את האליטיזם"

כשרשת חינוכית מתפארת בתלמידים לפי רמת האינטיליגנציה שלהם זה כמעט כמו שיתפארו שאצלה לומדים תלמידים גבוהים. אירית גלנץ חושבת ששאלון הידע של רשת ישיבות בני עקיבא משדר מסר לא חינוכי

חדשות כיפה אירית גלנץ 07/03/17 15:35 ט באדר התשעז

ביקורת על קמפיין ישיבות בני עקיבא: "מוקירים את האליטיזם"
צילום מסך, צילום: צילום מסך

בחודש האחרון נפתחה ההרשמה למוסדות החינוך השונים ובכל אשר נפנה, נוכל לראות פרסומות וחשיפה לבתי הספר השונים והזמנות לימי היכרות. פעילות מבורכת לכל הדיעות. טוב וחשוב שכל תלמיד יוכל למצוא את המסגרת החינוכית המתאימה עבורו.

בין כל אלה, הופתעתי מאד לראות, פרסומת שגרמה לי לכעס, אכזבה קשה ותסכול. מדובר ברשת ישיבות בני עקיבא. לטעמי, רשת מוסדות מפוארת וותיקה, שלה הישגים מצוינים וסיבות רבות להתגאות בפעלה (ואני אף נמנית על בוגרותיה), ומשלל ההישגים, בחרו אנשי השיווק של הרשת, להתפאר דוקא ברמת האינטליגנציה הגבוהה של הלומדים בה, וכך למשוך אליהם תלמידים...

במסוה של שאלות מתוך מבחנים לתלמידים שלהם, מזמינים את הקוראים לבחון את ה"אינטליגנציה" שלהם, ולראות האם היא מגיעה לרמתם של תלמידיהם.

נשים רגע בצד את הגימיק הפרסומי. כרשת חינוכית, האם רמת האינטליגנציה של תלמידיכם היא הדבר שבו אתם באמת רוצים להתגאות? האם חינוך ערכי הוא רק לאינטליגנטים? האם רמת האינטליגנציה היא משהו שיצר בית הספר?? ברור שלא!

(צילום: צילום מסך)

כל אדם מגיע לעולם עם המתנות והכישורים שחנן אותו הקב"ה. ואתם מתגאים שאתם בוחרים קבוצה מסוימת? האם זה מה שמוסד חינוכי, תורני וערכי רוצה לשים בראש סולם הערכים והעדיפויות שלו?? תמהתני.

באותה מידה יכולתם להתפאר בכך שאתם בוחרים את התלמידים שגובהם הוא 1.80 מ' ומעלה. או מידת נעליהם 40 בלבד...

כמי שעיסוקה כבר למעלה מ-25 שנה בניתוח מבחני אינטליגנציה, ובהכוונת תלמידים ומורים לאור ממצאי מבחנים כאלה, אני נבוכה, מתוסכלת ועצובה. ושואלת - האם זה המסר? זה סדר העדיפויות?

האמת צריכה להאמר - גם מי שהתברך ביכולות חשיבה גבוהות לא בהכרח יהיה מסוגל להביא אותן לידי מיצוי וביטוי ראוי. יתכן שיש לו קשיי למידה, לקויות שונות, קשיי קשב וריכוז, חוסר בהרגלי למידה, חוסר אמון בעצמו וביכולותיו, חוסר מוטיבציה, קשיים רגשיים , נסיבות חיים מכבידות ועוד. אדרבה, לא מעט בעלי תפקידים ומשרות בכירות הם בעלי קשיים לימודיים והפרעות קשב וריכוז.

ובדיוק כאן מתחיל תפקידו של המוסד החינוכי! על בתי הספר למצוא את הדרך לאפשר לתלמידיהם לממש את מלא יכולותיהם. בתי הספר אמורים ללמד את התלמידים "איך ללמוד", לפתח את כישוריהם (ולא להתפאר בזה שזיהו את מה שקיים ממילא) לאתגר אותם, להקנות להם אסטרטגיות למידה יעילות המותאמות למאה ה-21, בה הידע נגיש, והתלמיד צריך לדעת איך להגיע אליו ומה לעשות איתו. לשכלל את היכולת לחשיבה ביקורתית, ללמד תכנון ועמידה ביעדים, להקנות שיפוט ערכי ומוסרי.

מחקרים מצביעים בבירור על כך שהגורם שיש לו קשר חזק עם הצלחה בחיים היא יכולתו של אדם לדחות סיפוקים ולנהל את עצמו באופן יעיל לפי המטרות שהציב לעצמו. ולאו דוקא רמת האינטליגנציה שלו.

אני מצפה שבתי הספר יציגו בפני ההורים את שיטות הלמידה המתקדמות והדיפרנציאליות שלהם, את הגישות החינוכיות שלהם, את היכולת להגיע לנפשו של התלמיד ולגרום לו לרצות ללמוד ולהתקדם. כיצד הם גורמים לו להאמין בעצמו וביכולתו. וכמובן, גם את היכולת שלהם להתמודד גם עם מי שלא מגיע "מושלם לפי הזמנה". ומי מאיתנו כזה?

ועוד - כמי שאמונה על מדידת אינטליגנציה, אגלה לכם, שאין שום בעיה לגלות את הגאונים והעילויים, וגם את החכמים למיניהם. זו "לא חכמה"... החכמה היא למצוא את היכולות הקיימות אצל כל תלמיד, גם אם אינו מצליח להחצין אותן ביומיום או ב"כלים המקובלים", ואותן לפתח ולהביא לידי מימוש. לא תצליחו למצוא זאת, אם המטרה שלכם היא אינטליגנציה גבוהה בלבד. אותם צריך לדעת "לדוג" ולאפשר להם את ההזדמנות שהיתה חסרה להם עד עכשיו. זו העבודה החינוכית האמיתית. הייתי רוצה לראות מוסד חינוכי שמתגאה בזה!

יש לכך חשיבות יתרה בעידן בו אנו מכירים בערכן של אינטליגנציות שונות וכישורים שונים. בתי הספר של העתיד יהיו רבגוניים, יפגישו תלמידים בעלי כישורים שונים, תפקודים שונים, והם יעשירו ויפרו זה את זה.

נחזור רגע לפרסומת אליה התייחסתי: אני לא תמימה. אנשי השיווק זיהו את המשאלה של "קהל היעד" שלהם. ההורים. שרוצים בדרך הטבע לאפשר לילדיהם את הטוב ביותר. ולכן רוצים שהילדים שלהם ילמדו עם הילדים ה"טובים" , החכמים, המוצלחים, הדתיים... ולבטן הרכה הזו כיוונו את הקמפיין הזה. ועל כך כעסי הגדול.

מדובר ברשת חינוכית אידיאולוגית. הייתי מצפה שהיא זו שתישא את דגל כלל "עמישראל". מחבקים ומכילים את כולם. ולא רק שזה לא קורה, אלא אפילו מוקירים את האליטיזם. כן, אין לי מילה אחרת לזה. "בואו ללמוד אצלנו, כי אצלנו לומדים התלמידים החכמים" - איך עוד אפשר לקרוא לזה?

והאמת היא שהעובדות הפשוטות סותרות גם את האשליה הזו. מחקרים מראים שבחינוך היסודי למשל, התלמידים בבתי הספר הממלכתיים-דתיים "הרגילים" והאינטגרטיביים, מגיעים להישגים גבוהים יותר כמעט בכל המקצועות, יותר מאשר בבתי הספר היסודיים הנפרדים והאליטיסטיים. התלמידים גם מרגישים בהם טוב יותר (מתוך אסופת מחקרים של נאמני תורה ועבודה "החינוך הממלכתי דתי", חלק ג', תשע"ו).

בסיפור החסידי אומר ר' זושא: בשמיים לא ישאלו אותי למה לא הייתי משה רבינו. ישאלו אותי למה לא הייתי זושא.... האם אתם רוצים רק תלמידים שהם משה רבינו? אתם יודעים כמה "זושא" אתם מפספסים?

בואו ונלמד את ילדינו להפיק מעצמם את המירב, למצוא את הדרך המתאימה להם לפי הכישורים שלהם. הקב"ה חנן כל אחד מהם ביכולות שונות וייחודיות. לא מספיק רק למצוא את החכמים והמוכשרים. עלינו לעזור להם ולכל תלמיד לממש את המתנה שקיבל. ואין מי שלא קיבל מתנה יחודית! את ילדי אשלח לבתי ספר שזו תהיה הדרך החינוכית שלהם.

הכותבת הינה מומחית למבחני חשיבה, להתמודדות עם קשב וריכוז ומדריכת הורים iritglanz@barak.co.il