מקצועני הקולנוע מתלהבים מההישגים הטכניים של הסרט החדש "1917" המופץ עכשיו בבתי הקולנוע על ידי יונייטד קינג ומרבים לכתוב על הצילום הרציף שמלווה את הגיבורים בשדות הקטל של מלחמת העולם הראשונה בלי לחתוך לזוויות ונקודת מבט שונות, כך שחווית הצפייה גם היא מתוחה ורצופה ללא רגע של הרפיה. אבל ספק אם זה מה שתופס את קהל הקולנוע הרגיל בסרט המצוין הזה, אולי הטוב ביותר שראינו השנה, והוא גם אחד המועמדים הרציניים ביותר לאוסקר.
סרטי מלחמה, במיוחד אלה של מלחמת העולם השנייה, ראינו לעשרות, אבל הראשונה, המכונה גם מלחמת החפירות הגדולה, כמעט שלא זכתה לביטוי קולנועי. סם מנדס עושה זאת כאן בכישרון עילאי. הוא משחזר את הקדרות, הבוץ, הקור, הייאוש והאבסורד הקיומי של מלחמה, כל מלחמה, את קו החפירות האין סופי של צבא בעלות הברית במשך חודשים ושנים מול קו החפירות הנגדי של הגרמנים והאוסטרו-הונגרים במרחק כמה מאות מטרים מהם. הוא מדייק בלבוש החיילים, עם כובעי הפלדה השטוחים והעלובים שלהם, הנשק, ערכות המזון, הסוסים ההרוגים השוכבים בשטח שבין שני הצבאות, והכי נורא מראה הכפרים ההרוסים הנראים כמו מצבות תופת או שרידי עולם שהושמד כליל, בתוכם מסתתרים חיילים משני הצבאות ומטווחים זה על זה.
צלם הסרט רוג'ר דיקינס עושה כאן עבודה מופתית לא פחות מהבמאי המוכשר. וישנן גם סצנות בלתי נשכחות ועתירות תובנה כמו זו שבו שני גיבורי העלילה מצילים טייס של מטוס קרב גרמני מתוך המטוס הבוער שבו הוא לכוד, ובתוך רגע הגרמני שולף סכין והורג את אחד משני מציליו. או הסצנה שבה הגיבור נותן לנערה בודדה עם תינוק, המסתתרת בין ההריסות את כל מנות הקרב שלו, ואפילו את תכולה המימייה. אבל לא כל אלה הן הסיבות למחנק האוחז בגרון. הסיפור הוא העיקר. הסיפור הוא המסר.
בשיא התופת של מלחמת העולם הראשונה מוטלת משימת התאבדות על שופילד ובלייק, שני חיילים בריטים צעירים שחייבים בתוך יממה להעביר ידיעה חיונית ליחידה לוחמת אחרת – שתמנע מרחץ דמים של 1600 חיילים. הידיעה היא שהאויב הגרמני יודע על הכוונה להסתער עם בוקר והכין מארב קטלני. לכן הפקודה היא להימנע מהתקפה. מוסיפה למתח של מרוץ אחר הזמן העובדה שביחידה האמורה להתקיף את האויב משרת גם אחיו של אחד משני הגיבורים. במהלך שליחותם השניים מבוססים בבוץ ובהריסות, מטפסים על ערימות של הרוגים, מנהלים קרבות של כמעט פנים מול פנים בנשקם האישי עם חיילים גרמנים, וכאשר אחד מהשניים נרצח, חברו ממשיך במאמץ אדיר, הכרוך גם בנפילה וחתירה בתוך מימי נהר גועש, עד שהוא מגיע לייעדו ומוסר את הידיעה שתציל חיי רבים. אבל שלא יתפרש שיוצאים מהסרט עם תחושה דיכאון ולב כבד. הדבקות במטרה והחברות האמיצה משמשים אנטיתזה לנוראות שדה הקרב. בקיצור, רוצו לראות.
לא לאלימות – 5
צניעות – 5
התנהגות ושפה – 5
ערכים – 5
הנאה מצפיה ואיכות קולנועית - 5