כותבי הספר על מגילת אסתר מודים: "קיבלנו הרבה תגובות נזעמות"

בראיון מיוחד ל"חדשות כיפה", מספרים ד"ר תמר עילם גינדין ומעיין אשכולי כיצד הגיעו לכתוב סדרת ספרים על מגילת אסתר, מה היו האתגרים בדרך ואילו תגובות קיבלו: "יש לנו בדיחה קבועה: 'אין המן הרשע'"

אביעד ברגר אביעד ברגר, חדשות כיפה 31/05/26 17:37 טו בסיון התשפו | עודכן בתאריך 31/05/26 18:32

כותבי הספר על מגילת אסתר מודים: "קיבלנו הרבה תגובות נזעמות"
ד"ר תמר עילם גינדין ומעיין אשכולי, צילום: באדיבות המצולמים

כולנו גדלנו על הסיפור הקלאסי של אסתר המלכה, מרדכי היהודי והמן הרשע. אבל מה קורה כשהסיפור מעט משתנה, והדמויות שכולנו מכירים מקבלות אופי שונה ממה שלמדנו? כשאני מתיישב לשיחה עם מעיין אשכולי, תסריטאי מנוסה (מכותבי "סרוגים") וד"ר תמר עילם גינדין, הנחשבת לאחת המומחיות הבולטות בישראל בתחום איראן, אני לא יודע למה לצפות. השניים כתבו יחד את "האפדאנה", טרילוגיית ספרים העוסקת בסיפור המגילה מנקודת מבט היסטורית יותר. שני הספרים הראשונים, "המלכה" ו-"היועץ", נצמדים לסיפור המגילה, אך מציגים אותה באור מעט שונה.

הרקע לספר מתחיל בכלל במדרש מפתיע מ"ילקוט שמעוני" שמעיין נחשף אליו לפני שנים. "יום אחד אשתי דאז חזרה הביתה עם מדרש על למה המן ומרדכי היו מסוכסכים", מספר מעיין, בוגר בית הספר "מעלה". "המדרש אומר שבתקופה ששניהם היו שרי צבא של אחשוורוש, המן בזבז את הכסף שלו בטיפשות, פנה למרדכי לעזרה, ומרדכי אמר לו: 'אני אעזור לך רק בתנאי שתמכור את עצמך לי לעבד'".

הגילוי הזה טלטל את מעיין" "אני קורא את זה ואומר לעצמי: 'מרדכי שר צבא? זה לא מה שהגננת אמרה'", הוא משחזר. "התחלתי לקרוא, לחקור, לחפש בארכיאולוגיה ובהיסטוריה מה אנחנו יודעים ומה לא". המחקר הוביל אותו להרצאותיה של תמר, ומשם הדרך לשיתוף הפעולה הייתה קצרה. תמר, מבחינתה, מצאה בשאלות של מעיין הזדמנות להעמיק במחקר שלה: "מה שהוא יודע כתסריטאי זה לשאול את השאלות הנכונות, על מה שלא כתוב במגילה".

ד"ר תמר ומעיין, ב-2017
ד"ר תמר ומעיין, ב-2017, צילום: באדיבות המצולמים

הסוגיה המפתיעה בכתיבת הספר

איך כותבים ספר בשניים?

"הפכנו למפלצת דו-ראשית", צוחק מעיין. "עבדנו על גוגל דוקס, כל אחד מביתו עם טלפון פתוח, מדברים וכותבים בו-זמנית. אתה ממש יכול לראות איך אנחנו משלימים משפטים אחד לשני" מפלצת דו-ראשית בהחלט - 42 שנות מחקר מצטברות הושקעו בסדרת הספרים הזו.

אחת הסוגיות המרתקות שהשניים נתקלו בהן במהלך הכתיבה עסקה, באופן מפתיע, במזג האוויר בפרס: "אני שנים אומרת בהרצאות ששושן הייתה בירת החורף והמדאן של היום, הנגמתאנה, הייתה בירת הקיץ. שושן בקיץ, גם היום בשוש, הטמפרטורה יכולה להגיע ל-50 מעלות. זה מקום מאוד לא נעים להיות בו בקיץ. אבל האירועים המשמעותיים ביותר במגילה מתרחשים בסיוון. בסיוון ובניסן. אז למה הם נשארו שם בקיץ?".

הפתרון לכך הגיע ממקום לא צפוי: "חבר, שבלי להבין שזה מה שהוא עושה, נתן לי את התשובה כשהוא ביטל טיול לחו"ל בגלל שאמא שלו הייתה חולה. ואז בדקתי מתי אמא של אחשוורוש מתה. אמא של החבר הזה בסדר, היא רק הייתה חולה באותו זמן. אמא של אחשוורוש מתה בשנת 12 למלכו".

מרדכי והמן: "עשינו ונהפוך הוא"

גולת הכותרת של הריאיון, מבחינתי, מגיעה כאשר אנחנו מגיעים לדבר על הדמויות. "עשינו 'ונהפוך הוא'" צוחקת תמר, אבל מדובר באמת לאמיתה. הדמויות המרכזיות של המגילה, מרדכי והמן - שמקבלות שם חדש בספר, מרדוכא וווהו-מנה - מוצגות באור שונה מזה שהקורא רגיל אליהן. ווהו-מנה מקבל אופי מורכב הרבה יותר, ומרדוכא מוצג כדמות פוליטית יותר.

"קיבלנו על זה לא מעט תגובות נזעמות" מספרת תמר. "אני לא מאמין בשחור-לבן" מוסיף מעיין. "יש לנו בדיחה קבועה: 'אין המן הרשע, יש המן שרשע לו'. אף אדם לא חושב על עצמו שהוא האיש הרע בסיפור". תמר מדגישה שהרעיון בכלל לא היה שלהם: "את הסיפור הרקע של ווהו-מנה לא אנחנו המצאנו, זה סיפור שיהודי איראן סיפרו במאה ה-10 להיסטוריון בירוני. הצלתי את הגרסה הזו אקדמית ב"מגילת אסתר מאחורי המסכה" ואז ספרותית בספר 'המלכה'".

ד"ר תמר עילם גינדין
ד"ר תמר עילם גינדין (נעמה שטרן מגזין נשים)

פרספקטיבה דומה מציג מעיין גם על דמותו של מרדכי: "אפשר לראות את סיפור המגילה כסיפור חזרה בתשובה של מרדכי. אתה לא יכול להתחיל סיפור חזרה בתשובה אם הבן אדם צדיק מההתחלה. מרדוכא הוא שם בבלי מאוד, הוא לוקח את הדסה ומשנה את שמה לאישתר. הקונספט הזה שמרדכי היה מתבולל וחזר בתשובה בעקבות אירועי המגילה זה לא משהו שאנחנו המצאנו".

סוגיית הדמויות מעלה לי שאלה אחרת שאני מפנה אליהם, מי קהל היעד של הספרים? האם הוא מתקבל טוב בציבור הדתי? "קהל היעד שלנו זה אנשים שקוראים ספרים, והאנשים שקוראים ספרים היום הם ברובם דתיים שקוראים בשבת במקום לישון", מסביר מעיין. "ברגע שהבנו את זה, הבנו שאנחנו צריכים להתאים את עצמנו". תמר מחזקת את דבריו: "לי היה מאוד מתאים לעשות ספר נקי, אני לא אוהבת תיאורי מין בספרים, אפילו העדפתי ככה מלכתחילה. הספר מאוד נקי. אין בו תיאורי מין בכלל... גם כשזה מתבקש בגלל העלילה". עוד הם מציינים כי היה חשוב להם להיצמד לסיפור המגילה עד כמה שניתן ולהישאר נאמנים לסיפור.

האירוע שטלטל את הכתיבה

אחד האירועים המכוננים שעיצבו את עלילת הסדרה היו אירועי ה-7 באוקטובר, מספר מעיין, דבר שגרם להם לעצור לרגע: "ולעשות קצת חושבים על מה כותבים ואיך כותבים, ואני חושב שזה מאוד מאוד השפיע על הכתיבה, בעיקר על יום הפור". תמר מוסיפה על כך: "היו לנו כל מיני שאלות שאנחנו שברנו עליהן את הראש ואז אחרי שבעה באוקטובר אמרנו 'וואו, זה טבע האדם'. זה לא משהו שצריך להסביר אחרי שבעה באוקטובר".

הספר השני, "היועץ", היה אמור לצאת לאור לקראת פורים האחרון, אך אירוניה משעשעת גרמה לכך שמלחמה מול איראן היא זו שדחתה במעט את יציאת הספר. על רקע המתיחות הזו, אני שואל את תמר לקראת סוף הריאיון אם סיפור כזה היה יכול להתרחש באיראן של היום.

"סיפור בדיוק כזה אני לא חושבת" היא אומרת. "נכון שהאסלאם מאפשר עד ארבע נשים, אבל בדרך כלל מי שנושא יותר מאישה אחת זה לרוב ערבים. תחרות מלכה נולדת כזאת, לא היו עושים את זה בגלוי. זה שיהודי או ייהודיה ייכנסו לשלטון ויתחמנו אחרים לחשוב מה שהם רוצים שהם יחשבו, זה נראה לי יכול לקרות בכל זמן ובכל מקום אם יש אנשים מספיק חכמים".

בחודש הספר ניתן יהיה למצוא את הספרים "היועץ" ו-"המלכה" דרך הוצאת זרש המשתתפת ביריד הספרים העצמאי בבית הנסן בירושלים ב-4-5 ביוני וברחבת סינמטק ת"א בין 9-13 ביוני. הספר 'היועץ' יושק בבית לתרבות עברית ברחוב שד"ל 6 בתל אביב, ובנוסף לכל אורך החודש הספרים יעמדו במבצע באתר הוצאת "זרש".