סופ"ש שלם רשת 13 מפציצים אותנו עם פרומואים לשידוך הבלתי אפשרי של ספרדי ואשכנזיה, אך למרות זאת הפרק נפתח דווקא באופן רגוע עם דייט שני ליונה ושרה. יונה מחליט להשאיר את החליפה בבית ומגיע בג'קט קליל, מה שמיד מוציא משרה את המחמאה "אתה נראה טוב", שיפור ניכר לעומת "אשכנזי פחד, אבל נראה בסדר" שאיתו סיימנו את הפרק הקודם.

אבל לא רק הג'קט עושה את ההבדל: יונה יוצא מהאוטו ופותח לה את הדלת, ובאמת שאין מחווה כיפית מזו מגבר מחזר. שני הצעדים האלה מקלפים משרה את הקשיחות והביקורתיות. פתאום היא מצליחה לראות אותו כיותר מ"עוד חרדי", וגם אנחנו זוכים להכיר צדדים רכים יותר שלה ולהתחבר אליה.

הדייט עצמו מתרחש על יאכטה, ויקי ממהר להזהיר: "תיכף יבוא לוויתן וייקח את יונה ויפלוט אותו ביבשה. יונה יצא לים, קצת מלחיץ". אלא שבצעד חכם, יונה נותן לשרה להחזיק בהגה ואומר לה: "את תתחילי להנהיג, את תובילי את הכיוון". אני לא בטוחה שהוא מודע לזה, אבל המשפט הזה הולך להיות מדויק לגבי כל הקשר שלהם, וממש לא רק לדייט הנוכחי.

השד העדתי יוצא ובידו גפילטע פיש עם מיונז

משם אנחנו עוברים לזוג החדש שלנו, ולסערה העדתית שמבטיחים לנו בפרומואים כבר מיום חמישי. יקי נפגש עם החתן יהודה גרין ושואל אותו: "למה אתה לא נשוי, אתה לא נראה טוב?" כי כמובן, אם הוא אשכנזי מביתר עילית, "האליטה של המגזר החרדי" על פי הגדרתו, איזו עוד סיבה יכולה להיות לרווקות שלו? ובכן, מסתבר שהוא פשוט בררן. כמה מפתיע. כדי להכין אותנו לקראת הדרמה בשולחן השדכנים ולהדגיש כמה הוא אשכנזי, ההפקה מציגה לנו תמונה של גפילטע פיש עם מיונז. וואלה, השתכנענו. יהודה מגדיר את עצמו כ"לא חרדי קלאסי", ואיפה זה מתבטא? בחולצה כחולה. וואו, תעצרו אותו מהר לפני שגם הוא יזמין מיץ תפוזים בדייט הראשון.

והנה, השד העדתי נוחת במלוא עוצמתו. אחרי שבפרק הקודם הביאו לנו את חיוש, ספרדייה שאף אחד לא יזהה את זה עליה, לחתן אשכנזי, הפעם השדכנים צריכים להתמודד עם "ספרדייה אמיתית", מה שמיד גורר את השיח הגזעני. פכטר ממהרת להרגיע שיש לה חתן ספרדי ששולח לה גפילטע פיש בכל שבוע (שמעת, חיוש? זה מה שצריך לעשות). מיד אחר כך אנחנו פוגשים את הכלה, מיכל טייב, שאפילו בשם המשפחה לא יכלה להקל עליהם קצת, ומגלים שגם הוריה גרושים, נתון שבכלל לא עוזר לסיטואציה. הדבר שהיא הכי רוצה הוא להתאהב, אבל רצוי במישהו שהוא לכל היותר חצי אשכנזי, כדי שלא יגיע יום אחרי החתונה שבו היא תתעורר ותגיד: "יא אללה, אשכנזי". מי אמר שרק האשכנזים גזענים?

חיוש שוב מוכיחה כמה אינטליגנציה רגשית יש לה

ברשותכם, אניח כרגע לשיח הגזעני (שכמובן עוד ממשיך ללוות את הפרק) ואחזור ליונה ושרה, שבאמת מפתיעים הפעם עם הרבה כנות. יונה מספר על הרגע שבו עשה כמו הנביא והשאיר את חוף המבטחים מאחור, ושרה מגיבה לסיפור בדמעות, חושפת צד רגיש ומשתפת גם בתהליך האישי שלה. הפגישה השנייה שלהם מסתיימת בהצלחה גדולה, ואני רק מקווה שמעכשיו החליפה תישאר באופן קבוע בבית.

מדייט על יאכטה אנחנו עוברים לדייט על רולרבליידס. גם חיוש משאירה את הלבוש הרשמי בבית ומגיעה בלוק ספורטיבי שגורם לאליעזר להסמיק. אלא שאז הוא זורק בדרך אגב שיש לו אופנוע, מה שגורם לה בתגובה להחוויר. חיה שוב מוכיחה לנו שהיא יודעת איך להימנע מסיטואציות שיכולות להרוס את הדייט, ומחליטה להניח לנושא ולא להעלות אותו בינתיים. כשהוא שואל לאן היא אוהבת לצאת בזמנה הפנוי, היא עונה: "לכותל ולשיעורי תורה". העיקר שהיא מדגישה כל הזמן כמה היא לא חרדיה קלאסית. פייר? לא השתכנענו.

ובנימה זו, נחזור לרומיאו ויוליה שלנו, סליחה, רחל ועקיבא, הזיווג הבלתי אפשרי. למרות כל ההקדמות, יהודה מגיע בסוף דווקא בחולצה לבנה, וגם מחזיר לחיינו את הביטוי "נשיאת חן", שחשבתי שכבר סיכמנו להשאיר בעונה הקודמת. כמובן שההפקה לא ממש מראה לנו נושאי שיחה מהפגישה שלא קשורים לעדות שלהם, כך שניאלץ לחזור לשיח הזה, אבל מבטיחה שניסיתי. יהודה טוען שגם הוא קצת ספרדי כי הוא - חכו לזה - "משתזף בשמש", ושניהם ממהרים להצהיר שיש להם חברים מהעדה השנייה (כמה ליברליות, מי היה מאמין). מיכל מצידה מסבירה שגם בה יש צד אשכנזי: "כשקר לי, אני אומרת שאני קרה כמו הלב שלי". הדייט מסתיים בתשליך ובשיחת טלפון לאמא: "את קולטת שהיה סבבה?". נאחל להם שהסוף באמת יהיה טוב, ושבסיפור שלהם לא יופיע שום כלבא שבוע.