בתקופה האחרונה נראה שכולם מדברים על "האח הגדול". לא בהכרח צופים - או לפחות טוענים כך - אך אין כבר כמעט מי שלא ידע להבדיל בין מאי לתרצה ולכל אחד יש דעה חיובית או שלילית על אלאיה. קטעים מתוך העונה הזאת מצליחים לעורר דיון של ממש על גבריות רעילה, על דימוי גוף, על לבוש פרובוקטיבי, על להט"ב וגם על מידת האמת. זה מתבטא בנתוני הרייטינג הגבוהים שמניבים הפרקים אך לא רק: תיכנסו לרשתות החברתיות ותגלו שבחודש האחרון הפכה העונה לנושא קבוע על סדר היום.
מה השתנה?
מאז ומתמיד הייתה תכנית הריאליטי הזאת מסעירה את מדינת ישראל כולה, עוד מאז יוסי בובליל שחזר כעת לסבב שני צולע, אך בשנים האחרונות כוחה נחלש משמעותית והגיע לשיא שלילי בעונה הקודמת שנכשלה לגמרי, ומשתתפיה נותרו אנונימיים גם לאחר צאתם. אז מה השתנה? איך הצליחה תכנית הריאליטי שהולידה את ליהיא גרינר ודנית גרינברג לחזור לגדולתה? יצאנו לברר.
כדי להבין מדוע מצליחה העונה הזאת, נכון יותר להבין מדוע נכשלו אחרות. אפשר להאשים את המלחמה בכישלון של העונה הקודמת, שהושקה פחות משנה אחרי שבעה באוקטובר, אך זאת תהיה הבחירה הקלה. אמנם מדינת ישראל הייתה הרבה יותר מדממת ועם הרבה יותר חטופים, אך גם כעת יש בעזה 50 חטופים ורק בחודש האחרון - בו העונה של האח זוכה להצלחה מסחררת - נפלו 25 חיילים בעזה. אפילו במהלך המערכה עם איראן הצליחה התכנית לשמור על יציבות מפתיעה. ובכלל, אם נודה באמת, גם העונה שלפניה בכיכובם של הבורגילים ויענקי לא הצליחה לשחזר את ההצלחה של טליה עובדיה ודיאן שוורץ.
העונה של טליה עובדיה צילום: צילום מסך רשת 13
לא הריבים הם שמחזיקים את העונה
מאז ומתמיד מותגה "האח הגדול" כתכנית של ריבים וצרחות, והרגעים הזכורים מכל עונה הם הפיצוץ בין לינור ורונית ("את אישה רעה! שקרנית! רעה!"), הריב הגדול של טליה ובר ("לא לשחק לנו אותה כי את מהשכונה") וגם טהוניה שצורחת על דורין סגול. הריבים אולי הופכים לסאונדים הגדולים ברשת, אך לא הם אלו שמכריעים הצלחה או כישלון של עונה. הם רק קולות רקע. רבים חששו שהדחתה של מאור, דמות הנבל של העונה הזאת, תגרום להיחלשות התכנית - אך אפשר לראות כבר כעת שלא זה המצב. גם סתיו קצין והקרקסים שהיא חוללה לא הצליחו להעלות על נס את העונה של 2023.
הקסם הגדול של "האח הגדול" הוא דווקא בסיפורים הפשוטים. באנושיות. בהתאהבויות שחוזרות על עצמן מדי עונה. במשולשי אהבה. בקונפליקט בין שתי נשים שלא מצליחות לשדר על אותו הגל. ליבם של הצופים יוצא אל שלקה המאוהבת במישהו שלא מרגיש כך חזרה. כעסם של הצופים גואה כשהם רואים את היחס של אותו בחור כלפי תרצה, מאי או כל בחורה אחרת בבית. מה שמפעיל את הצופים של התכנית הזאת הוא הרגש והחיבור כלפי המשתתפים, ואלו לא נוצרים באמצעות ריבים.
מאור מהאח הגדול. לא החזיקה את העונה צילום: ניר פקין
השכן שלכם שוב מופיע על המסך
אני לא מתכוונת להיתמם. אין ספק שהחיכוכים והשנאה הם הדלק שמחייה את התכנית הזאת. ובכלל, אין לי כוונה לטעון שמדובר בעונה איכותית יותר מהקודמות, או שאני ממליצה לצפות בה. העונה הזאת כמו קודמותיה מייצגת את כל מה שרע במדינת ישראל ומביאה למסך תוכן רדוד, שלילי ואנטי-חינוכי. אך הסיבה העיקרית להצלחתה היא היכולת שלה להביא למסך קולות אותנטיים כמו אלו שנשמעו פעם. הצופים יכולים לזהות את עצמם בתוך הליהוק ולא לתהות על קנקנה של אישה מבוגרת שמתעקשת להתחפש לברבי או ילדה בת 20 שכל מהותה בחיים הוא להיות זמרת.
הליהוקים בעונה הזאת הם עם ישראל. הם אמנם הצד המכוער שלו, המטומטם, האגרסיבי, האימפולסיבי, השטחי, אך הם עדיין אנחנו. במקום להביא דמויות צבעוניות ומשוגעות, דיירי העונה הזאת הם השכן שלך, זאת שלמדה איתך בשכבה וגם הבחורה ההיא מהטיקטוק שפעם עשית לה לייק כי היא נראית חמודה. ולמה כל כך מעניין אותנו לצפות באנשים האלה מדברים או רבים? נדמה שגם אחרי כמעט שני עשורים לפורמט, יצר החטטנות שלנו עדיין מנצח הכל.