חתונמי: כולנו כבר הבנו את מה שחיה מסרבת לקלוט

מור מבהיר לחיה בכל דרך אפשרית שאין להם שום סיכוי אבל היא ממשיכה להתאמץ, בזמן שבגזרות של בר ואור ושל מינדי ואסף כבר מתחילים פרפרים של ממש. ובשלב מוקדם בקשר, איילה ושחר נאלצים להתמודד עם אובדן | סיכום "חתונה ממבט ראשון" - פרק 7

תהילה שינובר תהילה שינובר, חדשות כיפה 10/02/25 11:51 יב בשבט התשפה | עודכן בתאריך 11/02/25 09:49

חתונמי: כולנו כבר הבנו את מה שחיה מסרבת לקלוט
מור מתעצבן בלי פרופורציה, צילום: צילום מסך קשת 12

אני כועסת על מור. אני כל כך כועסת על מור, שאני לא מסוגלת לפתוח את הטור הזה עם פסקת פתיחה יפה, כי אני חייבת לפתוח בכך שאני כועסת על מור. ולא רק על ההתנהגות הנוראית והאלימה שלו כלפי חיה, אלא בעיקר בגלל שהוא שיטה בי. בפרק החתונה שלהם טענתי שמור הוא החתן הכי חמוד, ולמרות ההתנהלות התמוהה שלו במהלך האירוע צידדתי בו ושמרתי על אופטימיות לגבי הקשר שלהם. אבל לא עוד, כי פרצופו האמתי התגלה - והוא נורא משדמיינתי.

מור התפרץ על חיה - ואין לזה קשר לבית כנסת

זה התחיל בסירוב העיקש שלו לצאת מעצמו ולראות את חיה בסיטואציה, למרות שזו מבקשת בצורה כל כך ברורה. חיה מתאמצת, מזיעה (עוד לפני האימון), מתחננת שישים לב אליה, והוא בשלו. היא מסתפקת בחצי חיוך ששווה ערך בעיניה להתנצלות, וכבר שם הלב שלי נחמץ. את שווה יותר מזה, חיה. אבל אני מנסה לאמץ את הגישה האופטימית שלה ולסלוח לו על ההתעלמות, על הקרירות, על חוסר הזרימה והמוכנות להיפתח, עד השיחה הנוראית בפיצה.

בנימוס מקסימלי ובמתיקות שאופיינית לה, חיה משתפת את מור בכך שהגיס האתאיסט שלה (נזכיר - מור דווקא לא אתאיסט אלא גדל בבית עם אבא דתי) מקפיד ללכת בערב שבת לבית הכנסת כדי לכבד את האבא הדתי שלה (עוד נזכיר - בית הכנסת בתוך הבית של חיה, ולא דורש אפילו יציאה החוצה). במקום לבחון את הסיטואציה או לנהל דיון אחר, מור מתפרץ בחוסר פרופורציה. הוא נוזף בחיה על עצם הבקשה, הוא מתעקש שלא יעשה זאת, הוא זועם עליה שהוא לא מוכן לשנות את עצמו ומתרגז על הניסיון (שלא היה) לכפות. כדי להגזים עוד קצת את הסיטואציה, הוא יוצא מהמקום בזעם.

חיה, מגיע לך יותר

חיה, מגיע לך יותר צילום: צילום מסך קשת 12

חיה, מגיע לך כל כך הרבה יותר

גם שם חיה מתאמצת לקחת את האירוע בקלילות, מדדה אחריו בשלג בלי לומר מילה כשהוא אפילו לא מנסה לחכות לה. שוב היא לוקחת את זה על עצמה, טוענת ש"נגעה לו בנקודה רגישה" ומתעקשת להמשיך הלאה. בא לי לצעוק לה שתברח, הבחור לא מעוניין, אבל היא כל כך אופטימית שזה כואב. הרי לא בית הכנסת הוא שמטריד את מור, שבוודאות כבר התפלל תפילה או שתיים בחייו. אם הייתה לו טיפת עניין בחיה הוא היה מוכן גם להתנצר עבורה, אבל כולנו הבנו - חוץ מחיה, למרבה הצער - שהבחור פשוט לא מעוניין.

מור ממשיך לספק לי סיבות לרצות לשבור את המסך ולא מפסיק להתלונן כמה קשה לו. כשחיה מזכירה לו, בעדינות ובשקט, שהיא זאת שחווה דחייה לא נעימה - הוא גוער בה שלא תוציא לו מילים מהפה. איזה ג'נטלמן. כואב לי לראות כמה חיה מתאמצת, מעודדת אותו, מחבקת אותו וטוענת שהיא לא מרגישה לבד (ברצינות? אולי ביחס לחטופים בשבי) בזמן שפשוט מגיע לה יותר. מגיע לה מישהו שיעוף עליה, שיתלהב ממנה, שיצחק איתה, ושלא יעשה לה טובה כשהוא מסכים לחייך פעם בחצי פרק.

אולי האובדן יחבר בין שחר לאיילה

ומכעס לעצב - שחר ואיילה. הזוג שמזכיר לנו שמאחורי כל ריאליטי צהוב יש מציאות, והיא לא תמיד פשוטה. איילה כבשה את ליבי מהרגע הראשון עם הכנות המדהימה שלה, וגם בפרק הזה לא היה אפשר להישאר אדיש לכאב שלה. אפשר לטעון בקלות ששחר הוא זה שאמור לבכות עכשיו (וזה נכון), אך גם הכאב של איילה מובן. היא כל כך רצתה להשתחרר מהאובדן שחוותה ולהתחיל דף חדש עם סיפור אהבה - וכבר בתחילת המסע תופס אותה אובדן חדש, והוא אפילו לא שלה.

אך המפגש בין השניים בשבעה של אביו, וגם המפגש של איילה עם אמו של שחר, מייצר תחושת אופטימיות כלשהי. נראה שבזמן הקצר שבילו יחד בירח הדבש שחר ואיילה הספיקו ליצור שפה משותפת שתוכל לעזור להם לעבור את התהליך הזה יחד, קשה ככל שיהיה. זה יהיה מסובך יותר ומורכב יותר כשכל אחד מהם סוחב איתו תיק כבד - אך יש סיכוי לא קטן שדווקא הכאב המשותף יוכל לחבר, ולנחם.

איילה בשבעה של אבא של שחר

איילה בשבעה של אבא של שחר צילום: צילום מסך קשת 12

אופטימיות לסיום

הזוג החדש והטרי, בר ואור, ממשיכים להוכיח שבעצם מדובר בקטיה וליאור. הכלה - רופאה בלונדינית מוצלחת שצריכה קצת זמן ולא מעוניינת במגע בציבור. החתן - אחד כזה שמוכן לתת לה את הזמן, ובכלל כל דבר שתבקש. אור הוא מסוג הגברים שגורם לך לשאול "זה אמיתי? הוא באמת מתנהג ככה?", כשאת יודעת בוודאות שהתשובה היא כן. הוא מדבר לא מעט, הוא מתבדח בצורה די מעצבנת, אבל הוא יוריד בשבילה את הירח אם תבקש. יש לו סבלנות ורצון אמתי שהדבר הזה יעבוד, ולכן, לדעתי, יש לקשר הזה סיכוי גדול מאוד להצליח.

כדי לסיים בנימה אופטימית השארתי את מינדי ואסף לסוף, ולו רק בגלל שנכון לכתיבת טור זה מינדי היא הכלה המועדפת עליי. משהו בה כבש אותי, וזה לא רק הרקע הדתי שהופך את כל הסיפור שלה למורכב יותר ואמיץ יותר. היא מצד אחד סגורה, ומצד שני הגיעה עם מוכנות מקסימלית להתאהב ולהיסחף. וכיף כל כך לראות את זה קורה, עם פרטנר מתוק כמו אסף. אמנם היה האירוע ההוא בירח הדבש, שגרם לכולנו לעצור רגע ולתהות לגבי הכשירות הנפשית של הבחור, אך לפחות כרגע נראה שהשניים מוכנים לצעוד ביחד דרך ארוכה. הלוואי.