סרט הדרמה הטוב בהיסטוריה מתרחש ממש עכשיו - ואנחנו לא יכולים לצפות בו

בימים רגילים התוכן שאני צורכת נע בין תכניות ריאליטי, סדרות טראש בנטפליקס ומדי פעם פרקים של "קופה ראשית", אך בימים האחרונים תשומת הלב שלי נתון לעלילה אחת: משפט נתניהו. אין לי עניין בפוליטיקה או בפרשיות ביטחוניות, אך מאז יום שלישי שעבר - היום בו החלה עדות ראש הממשלה בבית המשפט המחוזי בתל אביב - מצאתי את עצמי עסוקה באובססיביות בהתרחשות. דולה ציטוטים ממקורות שונים, נאחזת בהדמיות ובציורים ומרפרשת כל מקור מידע שישקף לי מה בדיוק קורה שם.

משפט נתניהו צריך להיות משודר

עם פתיחת משפטו בשנת 2020, הצהיר נתניהו על רצונו כי המשפט כולו ישודר בשידור חי. "שידור רציף ולא מצונזר", ביקש אז, "הציבור צריך לשמוע הכל ולא דרך המסננת המעוותת של כתבי החצר של הפרקליטות". בפועל, שורת כלי תקשורת פנו לאחרונה לבית המשפט המחוזי בירושלים בבקשה להעביר את המשפט בשידור חי - וסורבו. בבקשה שהגישו נכתב: "ההליך שבעניינו מוגשת הבקשה מעורר עניין ציבורי מיוחד. מדובר במועד תחילת פרשת ההגנה בתיק בו נאשם ראש ממשלת ישראל. דומה שאין צורך להכביר במילים עד כמה מדובר בנושא משמעותי חשוב ובעל עניין רב לכלל הציבור בישראל".

יש מספר סיבות לכך שמשפט נתניהו היה צריך להיות משודר (אם לא בשידור חי, אז לפחות צילומים ערוכים עם עיקרי הדברים), ואף אחת מהן לא קשורה לנתוני הרייטינג העצומים שיכלו הערוצים להשיג לו היו משדרים תוכן מעניין כל כך. הסיבה הראשונה היא בקשתו האישית של נתניהו, שלא ברור עד כמה באמת התכוון אליה. העובדה שהציבור לא רואה בעצמו את המתרחש באולם אלא צורך את הנאמר דרך עיתונאים וגופי תקשורת שונים מאפשרת לאותם מקורות למסגר את הדברים בדרכם ולהסליל את הציבור לחשוב בצורה מסוימת - לשני הצדדים. במשפט רגיש כל כך, בו עומד ראש ממשלה מכהן שהציבור יצטרך לשפוט בהמשך האם ימשיך לקדנציה נוספת, ראוי היה שהציבור יקבל את האפשרות "לשפוט" בעצמו את הדברים ולקבל נקודת מבט נקייה על עדות נתניהו.

הציבור מנודה מהאירוע

הסיבה השנייה היא זו שהציגו כלי התקשורת בבקשתם, והיא הסיבה העיקרית לכך שאני ועוד רבים מהציבור מתעניינים במשפט. כבר שמונה שנים, מאז יצאה לאור "פרשת המתנות" (תיק 1000), שהציבור הישראלי כולו מעורב במשפט נתניהו. התקשורת הישראלית עסקה בתיקי האלפים ללא הפסקה - גם בזמנים בהן המשפט לא התנהל בפועל - וגם מי שאינו מתעניין באקטואליה כבר נחשף לפרשת מילצ'ן והסיגרים. תחקירים פורסמו סביב התיקים, עדים התראיינו לערוצי התקשורת וכל פרשן הביע את עמדתו הנחרצת לגבי חפותו או אשמתו של נתניהו. כעת, כשהאמת סוף סוף בדרך לצאת אל האור, לא הגיוני שדווקא כעת ינודה הציבור מהאירוע.

הסיבה השלישית היא היסטורית. משפט נתניהו הוא לא עוד משפט עם עניין ציבורי נרחב, ולא מדובר רק בסקרנות צהובה של הציבור ושל ערוצי התקשורת המעוניינים לגזור קטעים מתוך המשפט ולחגוג עליהם ב"ארץ נהדרת". זו הפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל שבה ראש ממשלה מועמד לדין ומעיד במשפטו. תוסיפו לזה את העובדה שתוך כדי הוא מנהל מלחמה בשבע חזיתות, וקיבלתם מסמך היסטורי ותקדימי שיכול היה להיות מוקרן בתיכונים לפני בחינות הבגרות של 2065.

הסיבה האחרונה, והיא מוקדשת למי שמעריך טלוויזיה טובה, היא שמדובר בסיפור פשוט מרתק. אפשר לומר המון על בנימין נתניהו, אבל גם שונאיו הגדולים לא יכולים לקחת ממנו את יכולת ההתנסחות, את הכריזמה ואפילו את הבעות הפנים. גם אם מניחים בצד את הנימוקים החשובים ואת זכות הציבור לדעת, אחרי הכל - פספסנו פה סיפור מעניין, דרמה משפטית ותוכן טלוויזיוני מופלא.