הסדרה "סיני", שיצרו אושר אסולין ויואב גרוס וביים אבידע ליבני, ותשודר במלאות 40 שנה לפינוי ימית, עוסקת במתיישבים בסיני שעלו על הקרקע, יישבו ופיתחו את האזור, ונאלצו כעבור עשור לשלם את מחיר השלום ולהתפנות.
הפרק הראשון עוסק בהתיישבות מראשיתה: מהתכנון, דרך גיוס המתיישבים הראשונים והתקופה הראשונה בסיני – מדבר עם חופים קסומים ולצידם מושבים ועיר שקמה: ימית. ביקורו של סאדאת מעלה את השאלה האם סיני תחוזר במלואה והיישובים יפורקו. הבטחות הפוליטיקאים ובראשם ראש הממשלה, מנחם בגין, כי היישובים יישארו בכל מקרה, מעוררים תקווה כי כך אכן יהיה, אך הסכמי קמפ דיוויד חושפים מציאות שונה לחלוטין.
צילום: ליליה הראל
הפרק השני עוסק במאבק התושבים לעצור את פינוי סיני ובהתבצרות בימית עד כדי סכנת מלחמת אחים, באופן שבו נתפסו הפיצויים שקיבלו המפונים בקרב כלל הציבור הישראלי, ובשאלה הגדולה שעולה 40 שנה לאחר מכן: האם המחיר הגדול ששילמו עבור השלום היה מוצדק.
"לפינוי ימית קדמו 15 שנה של התיישבות בסיני"
שני הפרקים משלבים ארכיונים רבים ונדירים מאותה תקופה. הרגע בו פונתה העיר ימית באפריל 1982 היה לקו שבר ביחסים שבין המדינה לאזרחיה. ההתנגדות הגדולה שגילו התושבים ותומכיהם נגד הפינוי עמדה להפוך למלחמת אחים, והדחפורים שפירקו את הבתים הייתה לסמל של תקופה.
לפינוי ימית קדמו 15 שנה של התיישבות בסיני שהחלה לאחר מלחמת ששת הימים. הניצחון הגדול בששת הימים וההתרחבות בשטחי ישראל הביאו ישראלים רבים, שהתאהבו באזור סיני, להקים בו את ביתם, כשהנחת המוצא היא שמה שנכבש במלחמה לא יוחזר. הסכם השלום עם מצרים טורף את הקלפים. ישראל מחזירה את סיני כולה, והמתיישבים מפונים מבתיהם, כשהצלקות מאותה תקופה מסרבות להגליד עד היום.