שאלה
שלום כבוד הרב,
1.
מה זה בדיוק קלות ובדיחות הדעת?
וראיתי שאסור להיות במצב שכזה, אז מה זה אומר בעצם שאסור לצחוק להתבדח אלא תמיד להיות רצינים?
2.קראתי תשובה של הרב אבינר שצריך לקום בפני כל אדם מעל גיל 70. אבל היום שום אדם סתם כך באוטובוס לא מצפה שיקומו לכבודו ואם יקומו זה לא יהיה מובן ותמוהה...אז כיצד יש לנהוג?
3.איך אפשר שלא להאמין ללשון הרע.?? גם אם מנסים לדון לכף זכות ולא להאמין ,זה עדין משנה את הדעה שלי לגבי אנשים...
4. אני מתנדבת במקום של ילדים עם מוגבלויות. האם מותר לי לגעת בילדים שם... שהרי ברור שאין לי משיכה בכלל אליהם..
5.האם מותר ליטול ידים בשירותים ואז לצאת ולברך?(הכיור מאוד קרוב לדלת...)
6.בשבת בבוקר אני נוהגת לומר את ברכות השחר, לאכול ואז להגיד את כל שאר תפילת שחרית...ובימי חול אני אומרת את ברכות השחר ואז אוכלת וכשיש בית ספר אח"כ מתפללת את שאר התפילה בבית הספר- ובחופש בבית...האם אני נוהגת כראוי?
סליחה על כמות השאלות, פשוט יש לי כל כך הרבה...אני מעריכה מאוד את הזמן שאתה מקדיש לענות על שאלות.
בתודה גדולה מראש,
ושבת שלום!
תשובה
שלום
א.קלות הדעת הוא מצב בו האדם אינו מעביר את כל חושיו דרך המסננת השכלית בראיה של תורה. לכן מותר לצחוק ולהתבדח, אולם ברוח התורה ובשליטה שכלית שלא ליטות לליצנות מערכים וכד'
ב.לקום מעט
ג.להטיל ספק
ד.מעל גיל שש אסור, אלא גבר יטפל בהם
ה.מחלוקת, ואפשר להקל, ובלבד שהשירותים נקיים וללא ריח רע
ו.לכתחילה יש לאכול רק לאחר שמונה עשרה
כל טוב