שאל את הרב

3 חניכות :)

חדשות כיפה צוות ישיבת פתח תקוה 30/12/06 23:16 ט בטבת התשסז

שאלה

שלום!!

הנני מדריכת כיתה ז' בבני עקיבא באיזור חיפה. (אני שביעיסטית)

הכל מצוין תודות לקב"ה, אני אוהבת מאוד את חניכותיי המדהימות ובחודש שבט תימלא שנה לתקופת הדרכתי.

בבעיה קטנה ניתקלתי.

יש לי "רק" 3 חניכות.

לפני שנכנסתי להדרכה היו 2 קבועות ועוד איזה 5 שהגיעו בחודשי ארגון. אבל בחודש ארגון האחרון השתתפו רק 3 חניכותיי הקבועות מחוסר רצונן של שאר הבנות לשלם חברות.

הייתי בקשר טוב עם הבנות שלא באות לסניף עד אותו רגע בו הן החליטו שהן לא רוצות לשלם חברות ואז הקשר התנתק- מצידן ולא מצידי.

אומרים שאם אתה רוצה משהו בכל מאודך- או שלא התפללת עליו, או שלא התפללת מספיק. אז כנראה שאני לא מתפללת מספיק, אני לא יודעת.

ניסיתי להלהיב, לשכנע, להשתחנ"ש, לדבר סתם עם אותן בנות שלא באות לסניף על עיסוקיהן ובעיותיהן.. אך ה' יתברך לא רצה והן לא באות.

ניסיתי להביא בנות מבתי ספר אחרים וכרגע הן בתנועת הנוער השניה הדתיה בעירי [יש אולפנית בעירנו (שם חניכותיי) בה מתאחדים 2 בתי ספר יסודיים ויש עוד בתי ספר שאליהם מתפזרות בנות מעטות] .

באותה תנועת נוער הגיל של חניכותיי- יש 4 חניכות קבועות. אגב, המדריכות שהיו לפניי השקיעו מאוד וניסו גם הן להביא ת'חניכות כל הזמן..

הרבה אנשים אומרים לי "זה בעיה בשכבה הזאת" נכון להגיד כזה דבר?

איתרתי איזה שהיא בעיה פנימית.

לחניכות שלי יש גאווה שיבטית עצומה וכשבנות מנסות לבוא, סוף סוף כשהן מנסות- גם בנות שלא היו בסניף קודם- הן מתייחסות לא יפה ודוחות אותן. אני מדברת איתן על אהבת חינם המון. על קבלת השונה. ואני מאמינה שזה מחלחל בתוכן ויודעת שיש בנות עם פוטנציאל לבוא לסניף אבל הן לא באות (הן ניסו שבועיים) בגלל ההרגשה שהן דחויות, שהן לא קשורות לסניף, לשבט.

ברור לי שיש הרבה מה לעבוד ומה לעשות, אבל אם אפשר קצת הכוונה? מה דעתך? מה לעשות? האם שגיתי?

אינני רוצה לצאת מההדרכה, זה ממש המקום שלי לתת, ובאמת הדרך הנכונה והאמיתית.

תודה רבה!!! :)

תשובה

העלית מספר נקודות, אנסה להתייחס אליהן אחת לאחת:
אני מאמינה בכך שיש לך לא "רק" שלוש חניכיות אלא 3 עולמות, זו לא הכמות אלה מציאות שיש לך 3 נפשות שיש לך הכח והאפשרות לקדם ולהשפיע עליהן, מובן שכאשר יש עוד חניכות פוטנציאליות שלא מגיעות, זה מבאס,וזאת בהחלט משימה לגייס ולהביא ואתן להיות חלק הבני עקיבא. הייתי מציעה לך, לא לחכות שיצטרפו עוד בנות אלא לפעול עם הקיים ולא כברירת מחדל, תמשיכי ותשקיעי באותן שלוש חניכות את המיטב, מתוך אותה תחושה שאת מרגישה כי "זה המקום שלך לתת" – וזה אמיתי ונכון, במקביל הייתי ממשיכה ומנסה לגייס את אותן בנות לשבט אך אם הדרכים המקובלות עד כה לא צלחו- אולי כדאי לחשוב על דברים אחרים, אולי אפשר יהיה לנסות לקחת את המשימה של גיוס חניכות כמשימה שבטית – שכל חניכה שלך תדאג למצוא ולגייס עוד חניכה אחת, בכך תוכלי להפוך אותן לשותפות מטרה שלך הרצון לצרף את אותן בנות פוטנציאליות יהי הרצון של הן גם, הן יוכלו לסייע למשימה ממקום אחר ואני מאמינה שהן גם יתנהגו אליהן אחרת.
זה נכון שהגיל קצת יותר מורכב ומישהי שעד היום לא הייתה חניכה בבני עקיבא קצת יותר קשה לגייס אותה לתנועה, אך אם תמצאי את הנקודה המשותפת תוכלי להביאן,
מלבד זאת זה גיל מורכב באמת, תחילתו של גיל ההתבגרות שמביא בתוכו הרבה התלבטויות כאלה ואחרות, ובמקום כזה תפקידך יכול להיות ולהפוך למשמעותי יותר.
אין הדבר נכון שאם אתה רוצה משהו מאוד וזה לא הולך בקלות סימן שלא התפללת עליו מספיק, הקב"ה מזמן לנו נסיונות ואתגרים בדרך, ובמקום שיש קשיים יש אמת, ובאותה נקודה עלינו לעמול קשה יותר. "יגעת ומצאת - תאמין..."
עבודת החינוך היא עבודה אפורה, קשה ויומיומית, נכון לא תמיד רואים תוצאות בשטח, וזה באמת לא פשוט, אך יש לדעת ולהאמין כי לאט לאט השינוי יגיע, תמשיכי באותה משימת קודש שמוטלת עליך, אני מאימנה שמי שפועל מתוך תחושת שליחות ומסירות הקב"ה יסייע בידו, תמשיכי לפעול מתוך כך ובעז"ה תעשי ותצליחי,

ענת (רכזת במחוז חיפה)

כתבות נוספות