שאלה
ב"ה
הרב שלום רב! דבר ראשון תודה רבה על עבודת הקודש שאתם עושים באתר!!
שתי שאלות
א- איך "לא תיקום ולא תיטור" מסתדר עם "שן תחת שן, עין תחת עין"?
ב- אם בנאדם אומר משהו לא מתוך כוונת הלב אבל מתוך רצון זה נחשב "אחד בפה ואחד בלב"?
לדוגמה: אני מראה לחברה שלי חיבה- לא כי באותו הרגע ממש אני אוהבת אותה בלב אלה כי היא חשובה לי/ כי הייתי רוצה לאהוב אותה ככה כמו שאני מראה לה, האם זה נחשב לשקר? הרצון שלי הוא אמיתי, אבל לא תמיד אני יכולה להחליט מה אני מרגישה.
האם בנאדם תמיד צריך להיות ישר עם הלב שלו- להגיד מה שהוא מרגיש? המון פעמים הלב לא ישר והרצון שמונחה על יד השכל יותר אמיתי. אם הולכים עם הרצון ולא עם הלב זה נחשב לשקר?
תודה
שלי
תשובה
שלום.
1. האמירה "שן תחת שן" ו"עין תחת עין", אינה מתירה בשום אופן למי שנשברה לו השן על ידי חבירו, ללכת ולשבור את שן חבירו ששבר לו את השן, כנקמה. הכוונה היא, תשלום ממוני שהמזיק לחברו ופגע בשינו ושבר אותה, או פגע בעינו וגרם עיוורון באותה עין, צריך לשלם לנפגע.
הרי לא יעלה על הדעת שמי שהשחית רכוש חבירו יהיה פטור מלשלם לו, בגלל "לא תיקום ולא תיטור"! כך גם, בוודאי, למי שפגע והזיק בגוף חבירו.
דבר נוסף- תשלום הנזק מחוייב על ידי בית דין, ולא גחמה של הניזק.
2. אני מסכים עם האמירה "לא כל מה שחושבים צריך להגיד". ולא תמיד יש בכך צביעות. אם אני מראה למישהו שאינני אוהב, ואני אף מרגיש דחיה ממנו, פנים נחמדות כדי "לזכות בנקודות" בעיניו, או בעיני אחרים, זו צביעות, ואין לה מקום.
אך אם אני מראה פנים נחמדות למישהו שאינני אוהב כל כך, כדי לעשות לו טוב- אין בזה בעיה.