שאלה
ככל שאני לומדת יותר תורה, כך אני מגלה כמה הציוויים והמהלכים שכתובים שם מוסריים באמת, גם אם לפעמים זה נראה מעט הפוך.
אך שני דברים אני לא מבינה, והם כל פעם מעלים בי בעיה אמונית, כשהתשובה היחידה לי עליה היא שאני לא מבינה כלום, אך בכל זאת זה מטריד אותי מדי פעם.
א. עניין הגירושין- אני מבינה שלגבר, מבחינה טבעית יש תפקידים שונים משל האישה, אין לי שום תרעומת על חלוקת התפקידים הכ"כ טבעית ביניהם. אך בעניין הגט- נשים סובלות מאוד מבעיות של סירוב גט, איך אפשר לעולל דבר כזה, איך תורת חיים, מוסרית כ"כ, יכולה ככה לאמלל נשים (ולפעמים גם ילדים), אמנם לא התורה מאמללת, אלא סרבן הגט, אך הציווי הזה נותן לבעל את הלגיטימציה לעשות זאת?
ב. היחס להומוסקסואליות- אנשים רבים טוענים שבעזרת שידוך מוצלח, וחינוך מחדש- אפשר לטפל בעניינים אלו, אך לא חסרים המקרים בהם אדם מנסה ב-א-מ-ת להתגבר על סטיותיו, עם כל ההצעות והאפשרויות שנותנים לו הרבנים, אך שום דבר לא מועיל לו. אני מכירה מקרה של אישה בעלת ילדים רבים, שכל חייה מתייסרת ייסורי תופת, עד שיום אחד היא החליטה ללכת למצעד הגאווה, עם הבגדים ה"דוסיים" שלה כדי להפגין נוכחות. אמנם לא אמרו את שמה וצנזרו את תמונתה, אך סיפורה היה קשה מאוד.
איך אפשר???
תשובה
שלום לשואלת.
שאלות קשות שאלת, ודווקא מפני שהן קשות, אני מעריך מאוד את הבסיס המאמין שאת מציגה לפני השאלה.
אני אענה על כל אחת מן השאלות בנפרד, ואח"כ אני אנסה לתת התייחסות כללית:
לגבי סרבני הגט – אני לא רוצה וגם לא ראוי כל כך להיכנס לכל פרטי הדינים בזה, אבל בקצרה: במצב מתוקן, בו הסמכות נמצאת ביד בתי הדין, ובתי הדין מקיימים את צו הפסוק: "צדק צדק תרדוף" – הבעיה קלה הרבה יותר. ראשית – כי יש לבית הדין דרכי אכיפה וענישה על הבעל כדי לאלץ אותו לתת גט, ושנית – כי ה"משחק" הרבה יותר נקי, בלי עורכי דין ממולחים, עם חתירה חזקה מאוד לאמת ולא לטיוח, בלי עינוי דין ושיקולים זרים שכפי הנראה מתערבים רבות לצערנו בתיקים כאלה.
המצב המקולקל שאנו רואים כעת, הוא תוצאה של חוסר הסמכות המשפטית שאמורה להיות נתונה בידי בתי הדין (למשל – עונשי מלקות וכדו´), וחוסר הבנה לנפש האשה הנתונה במצב הנורא הזה.
חשוב להדגיש כי המשפטים הקודמים הם חריפים, אבל הם לא נוגעים לבתי הדין באופן כללי (אם כי גם שם יש הרבה מה לשפר, מידיעה אישית), אלא לדיינים מסוימים, ולמקרים מסוימים, שבדרך הטבע הם אלו שמתפרסמים.
יש כיום נסיונות למנוע אפשרות של סרבנות-גט, על-ידי הסכמי קדם-נישואין למיניהם, יש בזה דבר טוב, אבל אני חושב שבמצב שלנו הוא לא כל כך יעיל, כי אדם שהוא מהסוג הנורא של סרבני הגט הקשים, לא יסכים לחתום על הסכם שכזה.
רק הערה קטנה - התורה לא נותנת לבעל חס ושלום לגיטימציה להיות סרבן גט, אלא רק את הכוח בידיים שלו, בדיוק כמו שהיא נותנת לאדם כח לרצוח, וזה לא הופך את הדבר ללגיטימי. ברור שיש דין ויש דיין, ומי שינצל כח שיש לו לרעה - ישלם על כך, ואילו הנפגע - יקבל את ה´פיצוי´ מריבונו של עולם בעצמו.
לגבי ההומוסקסואליות – אמנם יש כאלו שאומרים שבידיהם הפיתרון המוחלט לבעיה, אבל אני אינני מבין בזה מספיק. על כל פנים – אנחנו יודעים שהתורה אסרה עלינו דברים שונים. לכל אחד מאיתנו יש תאוות לדברים מסוימים, שאת חלקם אסור לו לעשות. יש אדם שמתאווה לבן המין השני, ויש מי שמתאווה לבן המין שלו. הצד השווה שביניהם – ששניהם אסורים. אינני בא למדוד את קושי הנסיון, אבל להומוסקסואלים יש נסיונות משלהם, וחובתם לעמוד בהם כמו שחובת אדם אחר לעמוד בנסיונותיו ולהתגבר על תאוותיו. מאידך – חובתנו לעזור לאחים והאחיות הללו ולתמך בהם כדי שיוכלו אכן לעמוד בנסיון בהצלחה.
בחלק האחרון אני רוצה להתייחס בקצרה למה שכתבת שיש דברים שהתשובה היחידה שלך לגביהם היא שאת לא מבינה כלום. אני רוצה להאיר את המשפט הזה מכיוון אחר: אכן יש דברים שאנחנו לא מבינים, אבל לא תמיד זה בגלל חסרון בנו, אלא בגלל גדולתו של ה´. אכן, משפטי ה´ נעלמים הם. אנחנו שמחים על כל מצווה שאנחנו זוכים לגלות איזשהו טעם לקיומה, ואנחנו שמחים מאוד לקיים את מצוות ה´ גם כאשר איננו מבינים אותן. הלא כך לימדונו חז"ל: "´זאת חוקת התורה´ – חוקה חקקתי, גזירה גזרתי, אין לך רשות להרהר אחריה"! גם שלמה אמר על מצוות פרה אדומה: "אמרתי אחכמה – והיא רחוקה ממני". אכן, כי לא מחשבותיי מחשבותיכם, ולא דרכיכם דרכיי, נאום ה´". אנחנו שמחים בה´, דווקא משום שהוא גדול משכלנו, נשגב מבינתנו, ויש לנו תמיד שאיפה בלתי-נגמרת להתקרב אליו, להידבק במידותיו.
כל טוב,
עלי והצליחי,
דוד
davideinat@gmail.com