שאל את הרב

2 שאלות חשובות .בבקשה כבוד הרב.

חדשות כיפה הרב רונן לוביץ 04/10/06 22:55 יב בתשרי התשסז

שאלה

לכבוד הרב רונן לוביץ שלום רב ,

הייתי רוצה להבין מהי משמעות של הפס' : "קלי קלי למה עזבתני רחוק מישועתי דברי שאגתי" האין זו טענה כלפי הקב"ה?

2. קשה לי נורא לשאול את השאלה הזו אבל אני צריכה מענה ..

לפעמים אני חושבת לעצמי " הלוואי ולא הייתי נולדת נקבה" ואני יודעת טוב מאוד מהיכן באה השאלה הזו , היא באה מתוך כך שקשה לי כל כך להסכים עם העובדה שאשה צריכה להיות תמיד בצד , היא צריכה להתחבא , היא לא יכולה לעשות כ"כ הרבה דברים שבנים כן יכולים לעשות והיא לא ! אני קראתי כאן מספר תשובות על רכיבה על אופניים לבת ,ונדהמתי שיש רב שסבר שיש מקרים בהם האופניים לא צנועים לאשה. ואני חושבת לעצמי , לא יכול להיות!! חבל ,חבל שאני לא נבראתי בן!

או שהייתה הכנסת ספר תורה אצלנו הבנים רקדו ושמחו בדרך לבית הכנסת . ואני כ"כ רציתי לרקוד ולשיר ולשמוח אבל אי אפשר!!!!!!!!!! כי אין מחיצה באמצע הרחוב ! וכי אם גבר יסתכל זה יכשיל אותו! ואני מבינה , כ"כ מבינה אבל קשה לי להסכים! למה אני לא יכולה להחזיק את ספר התורה ? למה אני צריכה להוריד ראש לפני בנים!?!! כואב לי שבכלל עולה לי שאלה כזאת כי אני יודעת שאני לא בסדר ואני כ"כ פוחדת שה' כועס ששאלתי את זה אבל זוהי הרגשתי וקשה לי! ולמה כששרים בבית הכנסת שירים אני לא יכולה לצעוק את השירה מתוך כוונה אמיתית והגברים כן!? (אני יודעת את התשובה אך קשה לי לקבל אותה) ולמה אני מרגישה חסרת ערך? סליחה כבוד הרב שהשאלה כתובה בצורה קצת יותר מידי חצופה אבל פשוט ניסיתי להסביר את הרגשתי אני מקווה שתוכל לענות לי במהרה כי רע לי כשאני חושבת על העניין הזה ואני לא רוצה ח"ו להפחית בערכי ולזלזל ח"ו במה שהקב"ה נתן לי ובאיך שברא אותי אז בבקשה ממך אני צריכה עזרה!...

תשובה

שלום רב,

ניכר כי שאלתך נובעת ממקום של רצון עמוק וכן בביטוי רוחני ובעבודת ה', ועל כך תבורכי. דעי שיש ערך לרצון ולתשוקה הרוחנית גם כשהם אינם באים על סיפוקם. ה' בוחן ליבות, וכשרוצה אדם לעשות מצווה והוא מנוע מכך נחשב לו כאילו עשאה.

אני רוצה להפנות תחילה את תשומת ליבך לכך שהמצב אינו מתחלק לטוב ורע כפי שעולה משאלתך. דומה שאת רואה לנגד עיניך את הבנים כמי שנהנים מכל רגע של עשיה דתית, ואילו את כבת רק סובלת מהגבלות על צעד ושעל. אין הדבר כך כלל וכלל! לבנים יש הגבלות רבות מאוד הנובעות מחובות ההלכה, והם נתבעים לדרישות מרובות וקשות. הגבלות של צניעות, לדוגמה, הן עניין הדורש התמודדות לא קלה גם מצד הבנים באופן מתמיד, ואכן בנים נכשלים בעניין זה לא מעט. הדרישה ללימוד מרובה של גמרא, היא עבור בנים רבים דרישה תובענית וקשה ביותר. בבית הכנסת את רואה את הבנים בשבת וחג, ותוהה: "מה איתי?" אבל עליך לזכור שהם לא רק רוקדים ושרים בשבת וחג, אלא גם נדרשים להתפלל שם מדי בוקר וערב בכל יום ובכל מזג אוויר, ותפילות השיגרה הללו אינן בהכרח כיף גדול עבורם, ולרבים הם אתגר קשה ביותר.

אחר הדברים האלה עלי לציין שאני מבין לליבך ולתחושת התסכול שאת חשה. אני מניח שכבר שמעת לא מעט על מקומה של הבת והאישה ביהדות, ואת חשה שהדברים אינם מספקים אותך. לכן לא אחזור על כך שיש לכל אחד תפקידים שונים, ועל החשיבות העצומה של תפקידי האישה. ואכן אין לי ספק שכאשר תזכי להיות רעיה ואם בישראל, תוכלי להיות יותר שלימה עם עצמך ולהרגיש שאת ממצה את עצמך באופן שלם ונכון, הרבה יותר מכפי שאת חשה כיום.

יחד עם זאת הבעיה שאת מעלה אינה פשוטה. היא לא היתה קיימת כל כך בעבר, שכן רוב העיסוקים בעבר התחלקו לגבריים ונשיים, ולכן בנות לא חשבו כלל על האפשרות להיות כמו גברים בחיים הדתיים. יתכן שגם בעתיד לא תהיה בעיה, כיוון שנשים יזכו ליתר ביטוי בתחום הדתי, כמו שכתב בעל התניא על כך שבעתיד ישמע קול חתן וקול כלה - שגם לכלה, לנשים יהיה קול שישמע. כיום, אנו נמצאים בעידן של שוויון, הצורך הטבעי לביטוי דתי מלא מתעורר, ואיתו גם התסכול שבחוסר היכולת להגשים את המשאלות עליהן את מדברת.

כבר כיום נפתחה בפני בנות האפשרות לעסוק בלימוד תורה במיגוון דרכים ובסוגים שונים של מקומות לימוד, ולדעתי כדאי לך לנצל זאת ולהשתדל להגיע למדרשה בה תזכי לא רק ללמוד תורה, אלא גם לחוויה דתית עשירה ועמוקה, ויש לא מעט מקומות כאלה. כמו כן אם חשובים לך מאוד הריקודים והשמחה, יש כיום קהילות בהם נשים רוקדות בהתלהבות (עם או בלי ספר תורה) בשמחת תורה.

לסיום, ברצוני לייעץ לך לא להתהלך בהרגשת יאוש. באנו לעולם של נסיונות ואתגרים, וכל אחד מקבל את הניסיונות והאתגרים שלו, שאיתם עליו להתמודד. עליך למצות את הרצון לסיפוק רוחני ולעבודת ה' בדרכים הרבות הפתוחות בפניך: תפילה, לימוד, עשיית חסד ועוד ועוד חסד, ולהשתדל למצוא חברת בנות מתאימה שתאפשר לך יותר ביטוי רוחני כפי משאלת ליבך.

באשר לפסוק שציינת, הוא מבטא תחושה נפשית עמוקה שנאמרה כתפילה על ידי מי שהרגיש קשר ישיר וקרוב לבורא עולם. הקב"ה לא עזב אותך, הוא קרוב אליך ואל כל קוראיו באמת.

בברכה נאמנה,
רונן לוביץ

כתבות נוספות