שאלה
שלום כבוד הרב
אני נשואה באושר כבר חצי שנה ב"ה אך יש בליבי שתי שאלות:
1.הריון- אני עובדת בפעוטון ומאוד רוצה ילדים.אני מתחברת מאוד ומרגישה מוכנה אבל הבעיה היא שכל פעם שאני מעלה את הנושא לדיון בעלי מתחיל לכעוס.הוא אומר שהוא אינו מרגיש מוכן אפילו שהוא מאוד רוצה.אני מבינה אותו אבל יודעת שאף פעם לא הייתה לו גישה ללדים ולכן הוא אולי מפחד.אני מפנה לרב את השאלה כי אני לא יודעת מה לעשות-הדבר עושה אותי עצובה מאוד במיוחד כשהעבודה שלי קבועה ואני רואה תינוקות ביום יום ואני גם לא יכולה להגיד לבעלי למה אני עצובה כי אז הוא יתעצבן ונתחיל לריב..
2.מאחר ואנו נשואים רק חצי שנה אני כעט נמצאת בשלב לימוד הבישולים..קצת נמאס לי להכין כל פעם אותו דבר אז אני מנסה לגוון,אך כל פעם שאני מגוונת בעלי אפילו לא טועם וישר אומר שהוא לא אוהב את סוג האוכל הזה (אפילו שאני כל פעם מנסה משהו שונה)או שהוא פשוט לא רעב.אותי זה מאוד מעציב והוא גרם לי אפילו לבכות בגלל זה כי אני טורחת המון ומנסה להכין ולרוב יוצא טעים אבל הוא אפילו לא טועם ובסוף האוכל נזרק וזה בל-תשחיט.ניסיתי להכין לו מאכלים שהיה אוכל בבית אימו אבל עדיין הוא לא אכל.מה אפשר לעשות בנידון?
תשובה
שלום
א.הביני אותו, אתם נשואים חצי שנה בלבד ויתכן שהוא צריך עוד זמן. אכן צריך סיבה טובה מאד על מנת להמנע ממצוות פרו ורבו ולפגוע כך בזוגיות, אך אם הוא החליט שטרם בא הזמן, כבדי את זה. אמנם, ספרי לו על הרגשתך וכמה זה חשוב לך.
ב.הוא צריך לעשות תשובה גדולה על יחסו אלייך. איזו התנהגות זו לפגוע כך באשתו ולומר על כל מאכליה שאינם טעימים? זהו הבסיס של מסילת ישרים. אימרי לו כמה זה כואב לך, ובקשי ממנו להמנע מכך גם אם אכן אינו נהנה מהבישול. יש דרך לומר דברים. כמו כן, הציעי לו לבשל בבית, אולי יש לו את הכשרון מבין שניכם, וזה בסדר.
כל טוב