שאלה
שלום,
אני מורה בחווה חקלאית ובמסגרת העבודה נתקלת לראשונה בשאלות הלכתיות שונות, ואשמח לעזרה.
א. תרומות ומעשרות - משתדלת לעשר כשאפשר. רוב הצוות וגם התלמידים שבאים אינם שומרי מצוות, ויוצא שלאורך כל היום מורים ושאר הצוות קוטפים יבול ומניחים במקומות שונים- במטבח, בחדר מורים, בפינת המכירה, לפעמים בכמויות גדולות, לפעמים בבודדים, לפעמים עם תוצרת שייתכן כבר עישרתי ממנה… בפועל אני מוצאת את עצמי עוסקת בזה כמה פעמים ביום, מבלי שתהיה לי יכולת אמיתית לפקח ולעקוב אחרי כל זה (עובדת שם בחלק מהימים, מנסה בימים שנמצאת, ועדיין)... אשמח להבין מה נדרש ממני מבחינת ההלכה, כן רוצה מצד אחד לזכות את הרבים כמובן, ומצד שני לא להיות עם החשש שאולי אני מכשילה מישהו..
ב. חלוקה ומכירה לתלמידים - אין אצלנו ריסוס בחווה, כך שעולה שאלה האם וממה מותר למכור/לחלק טעימות לתלמידים (שכאמור אצל רובם לא בהכרח מקפידים על זה בבית). יש מינים שלא בעייתיים מהבחינה הזאת, יש גם עלים ירוקים למיניהם, ירקות כמו כרובית וכרוב, אפרסמונים, פירות הדר…
תודה ויום טוב
תשובה
שלום וברכה
יישר כוח על השאלות המשמעותיות:
א. יישר כוח על רצונך שאנשים לא ייכשלו באכילת טבל. את לא חייבת לרוץ אחרי כל קטיף שהוא, אלא לנצל את ההזדמנות, לתלות מודעה בולטת כי כולם מוזמנים להפריש תרומות ומעשרות מהיבול, ולבטא בכך את הקשר שבין החווה ובין יהדותם, ולכתוב איך עושים זאת. מכאן ואילך זו בחירה שלהם. כמובן, אם יש בידך לעודד או להרחיב את המפגש הזה – מצוין, אולם אל תרגישי רדופה לעשות את זה.
ב. גם כאן, נכון לתלות שלט חיובי, שמציין שהחווה היא ללא ריסוס, ולפיכך יש חרקים בתוצרת, וצריך לבדוק היטב שהם לא נמצאים, גם בריאותית וגם הלכתית. מכאן ואילך – הם יעשו כבחירתם.
כל טוב