שאלה
היי הרב.
אני נמצא בקבוצה עם בנים ובנות בוואצפ כבר יותר משנה, ואני לא מכיר שם אנשים במציאות.
אני מדבר בקבוצה איזה 4 שעות לפחות כל יום, ואני מודה שאני נמשך לחלק מהבנות שם.
אבל אני לא מכיר אף אחת במציאות.
האם זה אסור הלכתית?
אני ניסיתי לצאת, והייתי עצוב ובדיכאון יומיים. לא היה לי כוח לכלום, ואז פשוט חזרתי (יכול להיות שזה בגלל שיצאתי בחופש מהלימודים והייתי בלי החברים, אבל גם אם זה לא הייתי בחופש, 99 אחוז שעדיין הייתי נשבר)
הרב אני באמת חייב לצאת? ואם כן, יש לך רעיונות איך לעזור לי?
תשובה
שלום דביר היקר!
אני אענה קודם בכנות, אני לא חושב שזה אסור הלכתית. זה ככה אם אני מסתכל על זה בצורה יבשה ופשוטה.
ומצד שני, דברים אף פעם לא כאלה יבשים ופשוטים, ותמיד צריך לתת את הדעת מעבר לזה. אני אנסה לחשוב ביחד איתך על כמה נקודות שעולות מתוך הדברים שלך, ומקווה שאתה תבין מה נכון לעשות במצב הזה.
נתחיל בזה שזה נורמלי שתיהנה לדבר בקבוצה כזו עם בנות, ונורמלי שהדבר ייצור משיכה. ככה עובד הטבע שלנו, ואתה באמת בגיל שזה מעניין אותו יותר. מצד שני, דווקא בגלל זה חשוב לשמור על המרחק הנכון. אנחנו יודעים כמה לתורה ולהלכה חשוב לשמור על הסייגים הבריאים בין בנים לבנות, לא ליצור קשר עמוק מדי שלא מכוון לחתונה ומחויבות, כדי לשמור עלינו, כדי לשמור שאף צד לא חלילה ייפגע וכדי להימנע מאכזבות מיותרות.
מתוך הדברים האלה אגע דווקא בנקודה אחרת. אתה אמנם מדבר על הנושא של בנות, אבל אני חושב, מתוך הדברים שלך, עולה דבר נוסף. אתה אומר שאתה לא מכיר אותם במציאות ובכל זאת רוצה מאוד את הקשר והחיבור. שזה טבעי והגיוני, אבל לא זו הדרך. השאלה שאתה צריך לשאול את עצמך היא, למה בעצם אתה מגיע דווקא לשם? כלומר, אתה מגיע לשם כי זה מה שאתה מכיר, וזה כנראה עושה לך טוב, אבל זה בעצם אומר שכנראה בחיים האמיתיים, במציאות, פחות טוב לך.
אתה אמרת בעצמך שהיית בדיכאון ולא היה לך כוח לכלום אז חזרת לשם. זה מאוד הגיוני. חזרת למקום שהיה לך נעים בו, שהרגשת בטוח, שיש לך חברים. מצד שני, אני מזכיר לך, הם לא באמת חברים שלך. אתה לא מכיר אותם והם לא אותך. נכון, דיברתם הרבה בקבוצה, אפילו 4 שעות, אבל זה לא באמת להכיר. דרך מסך אני יכול להראות את עצמי איך שאני רוצה ולא איך שאני באמת, וככה גם הצד השני. קשר אמיתי עובר דרך פנים, מפגש וקשר חי.
אז מה אפשר לעשות?
א. נשמע לי שהיומיום שלך לא מספיק מלא אותך. מה עם תחביבים? מה התנדבות? תנועת נוער? חברים? טיולים? יש המון דברים שאפשר לעשות כדי למלא לנו את היום, כדי לעשות אותנו שמחים ומסופקים בחיים האמיתיים. זה אגב עוד דרך להכיר אנשים חדשים.
ב. אני לא אומר לך לצאת מהקבוצה בהכרח. אבל תעצור עם עצמך ותחשוב, אפילו תשב ותכתוב. מה אני מרוויח מהקבוצה הזו, ומה אני דווקא מפסיד ומאבד. האם היא בריחה שלי ממשהו אחר? האם אני כבר תלוי בה והיא מנהלת אותי ולא אני אותה? תשובות לשאלות האלה יוכלו לעזור לך להבין מה הכי נכון לעשות.
לסיום, דביר, אתה נשמע לי מדהים! ממש! עצם שחשוב לך לשאול, לברר, לעשות את הטוב ולהבין מה נכון, זה בעיניי מהמם! לא מובן מאליו בכלל. הרבה אנשים לא עוצרים וחושבים, ולך היה חשוב לעצור ולשאול. מחזק אותך להמשיך ולשאול ולשים לב, ומאמין שאתה תמצא מה נכון לעשות ומה הכי טוב עבורך, מה הכי ייקדם אותך.
מחזק מרחוק ומאחל הצלחה,
נתנאל,
חברים מקשיבים.