שאלה
הקדמה חשובה: השאלה יותר מכוונת לצד המחשבי ולהגיון ההלכה ופחות העיקר הגדר ההלכתי, למרות שאשמח שהרב יתייחס לזה.
העניין הוא כזה גיסי, הוא חבר כמו אח. אנחנו מאותה שכונה ואנחנו בני אותו גיל, אנחנו ביחד מהגן. למדנו ביחד באותו כיתה בבי"ס בחטיבה ובי"ת. גם בהסדר היינו ביחד וגם התגייסנו ביחד ויצא שהיינו אפילו באותה מחלקה. גם היינו ביחד בבנ"ע ביחד באותו השבט והדרכנו ביחד באותו צוות. לפני כשנה וחצי הוא התחתן עם אחותי הצעירה בשנתיים. אני גר עדיין עם ההורים סטודנט. כמובן שהכי טוב בעולם והם גרים באותה שכונה שלנו ליד ההורים של שנינו. עד כאן הרקע. הוא חשוב להבין כי בערב יוכ"פ אחרי מנחה בבית כנסת השכונתי הלכנו יחד למקווה לטבול ואז הוא פתאום בא ביציאה שאתה יודע שבעצם לפי ההלכה אסור לנו להכנס יחד למקווה כי אסור לך להתרחץ איתי כי אני נשוי לאחותך.. נכון אני יודע שבחלק מספרי ההלכה זה כתוב והשאלה כמה זה חזק להלכה למעשה. בנוסף, וזו השאלה היותר חשובה מבחינה מחשבתית, כאילו מה הקטע, הרי אני וגיסי התרחצנו ביחד, להגזים, מאות פעמים ואולי יותר - כל הטיולים, מעיינות, מסעות ומחנות, בבישיבות ובצבא וכמובן בנלווה למשל טבילה כמו זו של יוכ"פ (וגם ר"ה, חגים, שבועות בלילה) במקווה השכונתי סביר סטטיסטית שכנראה נפגשנו במקווה בדיוק באותה סיטואציה בעבר לא פעם. כלומר ראינו אחד את השני בלי בגדים מאות פעמים ואולי יותר. אז מה הקטע של ההלכה הזו. כאילו מה ההלכה חושבת, למה שהמצב ישתנה בגלל שהוא התחתן עם אחותי ונהיה גיסי? לעיתים ההלכה לא מובנת בשום צורה, מה הרעיון? מה המנגנון של ההלכה? ובמיוחד בדברים כאלה שהם לא מלב עולם ההלכה כמו בשר וחלב או שבת. אני מרגיש שההלכה לא יכולה להיות מופשטת בלי הסברים רציונאלים - הרהורים זה לא הזסבר לסיטואציה כזו. אגב, האם זה רק לי האיסור או שגם לו יש איסור לראות אותי עירום? כי אם זה לא הדדי ובהלכה זה לא מוסח כך, אז עוד יותר זה מוזר. ודווקא תמיד נראה שדווקא בעניינים שבד"כ לא מדברים עליהם מטעמי צניעות או ביזאירות שם יש הלכות "מוזרות" איך להתייחס להלכה כזו? ויותר מזה , בהתפתחות ההלכה, בעבר רוב הנישואים היו בין הקהילה המקומית ואל מבחוץ לקהילה. ואז לא היו מקלחות בבתים אז מה הקטע של ההלכה. מילא ילד ואבא אז זה חלק מכבוד ומורא. מילא מישהו בא מחוץ לעיר ומתחתן עם אחותך אז אולי יש איזה משהו של אי נעימות כזו, בכ"ז בן משפחה. אבל עדיין אולי ההלכה צריכה להתרכז בהרד קורד ולא בביזאר במיוחד שהוא לא מובן וחסר פשר. מצטער שהארכתי מאוד כי ניסתי להעביר את התחשובה והרעיון וכמו שאמרתי זו עיקר המיקוד בשאלה. לכן אני גם פונה לרב שאני יודע שמחשבתו בד"כ צלולה וברורה בענייני מחשבה הלכתית. מועדים לשמחה.
תשובה
שלום וברכה
יישר כוח על ההתייצבות מול סוגיה זו, ורצון להבינה.
לעולם ההלכה יש שני רבדים.
רובד אחד הוא ההלכה הנורמטיבית. הקבועה. היציבה.
הוא בא לידי ביטוי בספרות ההלכה.
ואכן, בשולחן ערוך נפסק שאסור להתרחץ ערומים עם גיס.
וההלכה הזו היא חלק מעולם מקודש שמעצב את היחס המזוקק להקשרים המיניים של חיינו.
זהו עיצוב אובייקטיבי, נכון כבסיס לכולם, ללא כניסה למקרה זה או אחר.
אך לעולם אין הבירור ההלכתי נעצר כאן.
לעולם ההלכה הכללית עוברת תהליך של התאמה למציאות קונקרטית.
והרובד השני בא לידי ביטוי בספרות השו"ת, בשאלות אישיות לרבו של אדם וכדו'.
ונראה כי זהו המקרה בו אנו עוסקים.
כאן השאלה היא האם העובדה שבפועל עברתם כל כך הרבה פעמים חוויות של רחצה משותפת מהווה גורם שיקבע כי לגביך ספיצית בהקשר הזה – זה לא רלוונטי.
סביר להניח שתהיה מחלוקת בין רבנים כתשובה לשאלה זו.
והאוסרים יטענו כי הלכה זו אינה נוגעת בחבר שלך. כי אם באחותך.
ועמדתם אינה מוזרה כלל ועיקר.
וההלכה מטבעה עוסקת ב"הארד קור" וגם בפרטי פרטים של עניינים.
ויהיו שיפסקו כי כאשר מדובר במציאות כזו, אנו מוצאים הרבה פעמים בענייני עריות את הרגילות כגורם משפיע על העמדה.
דוגמה לדבר ראה רש"י קידושין פב א, "הכל לשם שמים - ואין דעתי אחריה לחיבת אישות אלא לחיבת קורבה ולעשות קורת רוח לאמה כשאני מחבב את בתה", ובתוס' שם שמרחיב את ההיתר.
ולשתי הדעות יש בסיס גדול.
כל טוב, ותודה על ההזדמנות לעסוק בסוגיה של רבדי ההלכה.