שאלה
שלום תודה רבה על האתר שלכם
רציתי לשתף אני נשואה שנה וחצי ויש לי התמודדות עם בעלי ועם המשפחה שלי.
אני הבת הבכורה והראשונה שהתחתנה במשפחה היה לאמא שלי קושי לקבל את העובדה שהבת שלה מתרחקת ועוזבת את הבית מבחינתה היא הייתה רוצה שנגור יחד איתם ואשאר תמיד קרובה ושאגיע בכל שבת ובכל חג.
מכיוון שזה לא קרה נוצר אצלה קושי לקבל את בעלי כי מבחינתה זה לא הגיוני שאני לא ארצה להיות איתם, בהתחלה זה היה נכון הרגשתי מילדות שאני צריכה לרצות את אמא שלי ובאופן אוטומטי הרצון שלי היה פשוט לעשות מה שהיא אומרתי כדי שלא תהיה מאוכזבת ממני.
בעלי באמת עשה ועושה השתדלות להגיע איתי כמה שיותר למשפחה שלי והיו לנו הרבה משברים בכל זאת עדיין מול ההורים שלי.
עד שבראש השנה האחרון היה ויכוח שהסתיים בצורה לא יפה ההורים שלי נפגעו ובעלי גם נפגע.
מאז הבנתי שאני צריכה לשים גבולות בצורה נכונה יותר
מבחינת בעלי הוא אומר שקשה לו מאוד להגיע ולפגוש את אמא שלי והוא לא רוצה שנגיע לשם בתקופה הקרובה.
מבחינת ההורים שלי הם כן מוכנים שנגיע אמא שלי אמרה שהיא רוצה שהוא יתנצל, אני מבינה אותה ואמרתי את זה גם לבעלי אבל הוא לא עשה את זה.
ובאמת הגענו לפני יום כיפור הוא לא התנצל אבל פשוט האווירה היתה מתוחה ולא נעימה והיתה הרגשה קצת כאילו אנחנו לא רצויים ואהובים.
אני מבינה את שני הצדדים ובגלל שכל התקופה הזאת שמתי את אמא שלי במקום הראשון אני הבנתי מבעלי שהוא רוצה להיות עכשיו במקום הראשון אני מרגישה בכל פעם שאני צריכה להתמודד מול ללכת להורים שלי או להיות עם בעלי קושי עצום וצורך להתמודד עם החרדות שהמשפחה שלי מאוכזבים ממני.
קשה לי ממש אני צריכה חיזוק שאני בדרך הנכונה שזה נכון לשים את בעלי במקום הראשון גם אם אמא שלי מתאכזבת ממני.
אנחנו נמצאים אצל מטפלת זוגית כרגע בתקופת החגים היא בחופש, היא אמנם לא דתיה אבל מההיכרות איתה אני כן מבינה שהיא מכירה את הערכים של היהדות וכיבוד הורים
פשוט הייתי רוצה לשמוע שהלכתית זה בסדר לנהוג כך
תשובה
שלום וברכה
ראשית, אני מבקש לאחל לכם שנה פותחת, של שלום וקירבה, וקשר טוב עם כולם.
שנה מתוקה.
המציאות שאתם נמצאים בה היא שכיחה מאוד.
יש זוגות שזוכים להורים משני הצדדים שמודעים מאוד למקומם החדש.
ויש זוגות רבים רבים שהדברים מסובכים הרבה יותר.
אני נזהר מאוד בענייני משפחה, כי התשובה אינה יכולה להיות הלכתית בלבד, והיא חייבת להיות קשורה גם בנסיבות, גם בהיכרות עם האנשים השונים וכדו'.
לכן, מה שאני כותב אינו מענה כללי לכל הסוגיה אלא העיקרון ההלכתי בלבד.
ההבנה שלך כי צריך לשים גבולות היא נכונה מאוד.
האינטואיציה שלך ש"...אני צריכה חיזוק שאני בדרך הנכונה שזה נכון לשים את בעלי במקום הראשון גם אם אמא שלי מתאכזבת ממני" – היא נכונה מאוד !
למעשה, זה כמעט פסוק מפורש:
"על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו, ודבק באשתו, והיו לבשר אחד".
המחויבות של בני זוג האחד לשני קודמת לכל מחויבות אחרת. גם לכיבוד הורים.
כמובן שהדרך הנכונה היא להציב את הבסיס בקשר ביניכם, ואז להתרחב גם לכיוון ההורים, ולנסות ככל האפשר לא רק שלא להגיע לעימותים, אלא להגביר את הקשר הטוב.
אבל, הבסיס הוא אכן הזוגיות, ואת מבינה נכון מאוד.
כל טוב והרבה שלום ושמחה