מתוסכל, איך מכפרים על פגם הברית?

יקירי, שלום וברכה!

קודם כל, אתה נשמע לי ממש גיבור ומדהים! באמת! עצם זה שאתה פונה, שאתה מברר, שאתה לא נשאר עם הקושי הזה לבד ומבקש עזרה, זה בעיניי חלק משמעותי מאוד מהדרך. במיוחד שאני שומע בתוך הדברים שלך שאתה עושה תשובה, שאתה רוצה לתקן, שאתה יודע שה' לא יוותר עליך, זה ממש מדהים בעיניי.

אכן, אני שומע גם את התסכול שלך. באמת קשה לנסות משהו שוב ושוב ולא להצליח בו, ולהרגיש שאתה נכשל. זה באמת מתסכל ולא פשוט. אני אנסה לגעת בנקודות שהעלית.

אתה חושש שזה יהפוך לדבר קבוע. נכון, פעולות מסוימות יכולות להפוך להרגל, מצד אחד, אם חוזרים עליהם שוב ושוב, ומצד שני, כל הרגל אפשר לשבור ולשנות, במיוחד אם זה מה שרוצים. הרצון חזק הרבה יותר מההרגל. כל עוד אדם רוצה לחיות חיים אחרים, להתאמץ ולהשקיע בשביל זה, הוא ישנה כל דבר בחיים שלו, גם את ההרגלים שטבועים בו כבר שנים.

לדוגמא, הרבה אנשים לא חיים בהכרח חיים בריאים, לא מתאמנים או אוכלים לא הכי בריא, ויש כאלה שמבינים כמה נזק זה עושה להם, שרוצים להיות בריאים יותר, ויכולים, בעבודה קשה כמובן, לשנות את ההרגלים שלהם שהם התרגלו שנים רבות. זה אפשרי, כי יש רצון. ולי נשמע שיש לך המון רצון.

אתה שואל איך מכפרים? כפרה זו בעצם תשובה. זו הכפרה האמיתית. אנחנו יודעים ממה מורכבת תשובה, מחרטה, מרצון להשתנות, מקבלות שאדם מקבל על עצמו כדי ליצור שינוי בחיים שלו, וגם יודעים שתשובה היא דרך, מסע. תשובה היא לא פעולה של יום אחד וזהו. תשובה היא תהליך, שלפעמים גם לוקח זמן. כל עוד אנחנו בדרך, בתהליך, רוצים בו ומשתדלים, אנחנו בתהליך של תשובה. זו הכפרה האמיתית. זה לא אומר שאין נסיגות לפעמים, שאין נפילות, אבל אם אנחנו בדרך הנכונה, ברצון הנכון, זה המקום הנכון להיות בו.

ולכן, אתה חלילה לא עושה צחוק מה'. ברור לי שה' רואה אותך ורואה איזה בן גיבור וחזק יש לו. הוא שמח בכל הצלחה שלך. כי כל יום הוא הצלחה. אסור לנו לשפוט את עצמנו רק לפי הנפילות שלנו ולחשוב שאנחנו בגלל זה חוטאים או עושים צחוק מה', אנחנו צריכים להסתכל על עצמנו במבט כולל כמו שה' מסתכל עלינו, ולהבין שאנחנו ממש רציניים עם ה', בנים טובים שעושים רצונו גם כשקשה לנו. הוא ממש שמח בנו. ולכן ברור, כמו שאתה כבר אומר, שה' לא יוותר עלינו בשום מצב. למה לוותר על בן שמתאמץ כל כך ורוצה כל כך לעשות טוב?

כפי שכתבת, זה חלק מהדרך שאתה עובר, מהתהליך. אני לא אומר שהוא קל, שהדרך פשוטה, אבל אתה בדרך הזו, והידיעה שהכיוון הוא חיובי, היא צריכה לחזק אותך.

אז מה עושים? ניתן כמה כיוונים פרקטיים ומעשיים.

א. יכול להיות שיש לך כבר, אבל אומר בכל זאת. סינון לטלפון זה בסיסי וחשוב ממש בתהליך הזה. נכון שדיברנו על הברית, אבל ברור לכולם שגם לעיינים יש מקום כאן. ולכן סינון לטלפון יכול מאוד לעזור. ניתן כמה שפחות מקום לעיינים להגיע לאן שאנחנו לא רוצים, וככה נצליח לשמור יותר על עצמנו.

ב. אנחנו יודעים להלקות את עצמנו הרבה על איפה שנפלנו, אז למה לא להרים לעצמנו כשאנחנו מצליחים? לי נשמע שעל שבועיים כאלה מגיע לך גלידה. או פיצה. או משהו שיעשה לך טוב, שירים לך, שיזכיר לך שאתה בדרך הנכונה. כי כמו שה' מעניש, ה' גם מעניק ומיטיב לנו. אז בוא ניטיב גם לעצמנו.

ג. "סור מרע ועשה טוב", אמרו לנו חכמים. אז במקום לעסוק הרבה רק בנפילות ובמה אסור, בוא ננסה להתעסק יותר במה מותר ובדברים חיוביים. לעשות יותר כושר, תחביבים, חברים, לימוד תורה או לימוד של דברים שמעניינים אותך, התנדבות או חקלאות. אדם עסוק מגיע פחות ליצר, אין ליצר מתי להגיע אליו. ובאופן כללי, נדגיש את הטוב והחיובי, נעשה ונפעל, וככה נסתכל על עצמנו, לא רק במבט של ביקורת, אלא במבט של טוב ושל חיובי.

לסיום, גיבור, אתה נשמע לי ממש בדרך הנכונה! רק מהשאלה שלך אני שומה כמה כוחות יש לך וכמה אתה רוצה בטוב ובוחר נכון! זה בעיניי מהמם ומעורר השראה. תמשיך ככה!

מחזק אותך מרחוק ושולח המון כוחות!

המון בהצלחה!

נתנאל, חברים מקשיבים