הומור ומוזיקה בשלושת השבועות?

שלום לך,

השאלה הזו נוגעת בול במהות של המנהג לא לשמוע מוזיקה בשלושת השבועות.

הסיפור הוא באמת המקום של השמחה - משהו שמרומם.

המוסיקה הווקאלית השתפרה פלאים - אבל התפיסה היא שזה לא כמו מוזיקה עם כלי נגינה.

מנגד, יש מקום לחשוב שהיום המוזיקה היא לא רק 'שמחה', לא מצד המנגינה, אלא מצד הווייב.

קרי, אנחנו לא שומעים מוזיקה רק במופע או שמחה אלא זה הרעש רקע בהרבה מובנים.

לכן, בוודאי בימי ספירת העומר, יש מקום להקל לשמוע מוזיקה כרעש רקע שעוזר להתרכז בעבודה.

בימי הספירה ושלושת השבועות יש שיותר מקפידים על זה, ולא שומעים אם אין צורך מאוד גדול וחשוב.

כיון שלא פרטת מהיכן נובע הצורך ובהקשר למה אני משאיר את זה ככה - אם יש לך רצון לפרט את הסיטואציה וכו’, אוכל לדייק יותר.

לגבי צפיה או האזנה לתכנית מצחיקה אני חושב שנכון לחלק בין ימי הצום, יז בתמוז וט' באב, ימים של תשובה שאולי זה באמת פחות שייך מצד משקל היום.

יחד עם זאת, זה לא נאסר וכל שנאמר על ידי חז"ל זה שממעטים בשמחה באב.

לכן אני לא יכול להגיד שזה אסור, אבל אני כן חושב שאם עושים את זה באמירה אקטיבית כדי לא לחוש את צער החורבן - נכון שלא לעשות את זה, לא מצד הצחוק, אלא מצד הבקשה האפקטיבית להסיח את הדעת מהאבלות על החורבן.

כשזה נעשה כי התכנית מעניינת ויש רצון לראות את זה מצד עצמו בלי קשר לימי האבלות, לא ברור שזה אסור.

אך ככל ואחוש אומר שזה לא שייך בגלל הימי האבלות - אז הייתי נותן מקום לכך ולא רואה.

בבניין ירושלים ננוחם,

נתנאל

חברים מקשיבים.