נטילת ידיים

שלום רב,

אולם על פי הקבלה והזוהר יש נוהגים ליטול ידיים מיד אחרי הקימה, טרם שהולכים ד' אמות, וכן מובא בחלק הפוסקים (החיד"א, בן איש חי, משנה ברורה).

מנגד יש כמה סיבות להקל:

- הסיבה לכך משום רוח רעה ששורה אחרי השינה בידיים, וחלק הפוסקים סוברים שאין להקפיד על רוח הרעה, או משום שבאלו המלכויות אינה קיימת (תוספות יומא עז:), או שאין כלל לחשוש לה (הלחם משנה בדעת הרמב"ם, שביתת העשור ג' ב'), או שאין רוח רעה מצויה יותר בינינו ובימינו (המהרש"ל חולין, פרק שמיני ל"א), או שנחלשה (הגר"א, בעקבות גר הצדק אברהם בן אברהם שמסר נפשו)

- ויש סוברים שכל הבית נחשב לד' אמות (שו"תשבות יעקב ג' א').

לכן אם ככה היית רגילה אין חובה לשנות.

כן ראוי לא להתעסק בדברים זרים לפני הנטילה, כי אזי עדיין אין לנגוע בפתחי הגוף (פה, אף, אוזן...) או במאכלים, אלא להצמיד את הנטילה לקימה בלי הפסק רב.

יש אומרים שהזמן הנכון לברך הוא לפני ניגוב הידיים, כמו בנטילת ידיים לקראת אכילת לחם, ויש אומרים שדווקא אחרי הניגוב הנכון לברך, כי רק אז סרה רוח הרעה מהידיים, והמשנה ברורה. מכריע שאין להקפיד שיהיה דווקא אחרי (אורח חיים ד' סק"ב), לכן אפשר לברך לפני הניגוב, אבל אינו חובה.

בברכה רבה,

ירון אנגלמאייר