סליחה לעצמי

שלום נויה.

זו שאלה יפה ונוגעת ללב.

אין הלכה שמחייבת אדם לסלוח לעצמו, ובכלל המושג 'סליחה' ביחס לעצמך שונה מהמושג 'סליחה' ביחס לאחרים; אבל מבחינה נפשית, מאוד חשוב לא להיות במצב של האשמה עצמית תמידית. זה מכביד, מעציב, ומונע ממך לחיות בחופשיות ובשמחה.

בחיים בעולם הזה, כל הזמן אדם עושה תקלות. זה יכול להיות שריטת רכב ויכול להיות דברים אחרים, גם בתחום הטכני וגם בתחום הרוחני או ההלכתי. אנחנו לא מושלמים והעולם לא מושלם. מי שיהיה קשה עם עצמו, יחיה תמיד עם תחושות אשם שהולכות ומצטברות; לא כך אנחנו רוצים לחיות, ולא כך ה' רוצה שנחיה.

המטרה שלנו היא ללמוד מתקלות, להבין את עצמנו, להכיל את עצמנו. את יודעת שלא עשית משהו מתוך רוע לב או חוסר אכפתיות; תקלות קורות כל הזמן, ומה שצריך לעשות בעקבותיהן זה לא לשקוע בהאשמה עצמית אלא לחשוב: למה זה קרה? איך אני יכולה לעשות שזה לא יקרה יותר? מה אני לומדת מזה על עצמי שאני צריכה לשפר? את האנרגיות של ההאשמה את צריכה לנתב למקום חיובי של בנייה וצמיחה, וכך יהיה לך קל יותר לסלוח לעצמך. לא במובן של "לא אכפת לי ממה שקרה", אלא במובן של "נכון לא נזהרתי מספיק, ועכשיו אני לומדת מזה ומשתפרת, וממשיכה הלאה בחיים".

הקושי לסלוח לעצמך נובע מהרגשה של "עשיתי משהו לא טוב, איך אני כולה פשוט למחוק אותו ולהתעלם?". זה מנגנון נפשי חיובי וטוב ומעיד על מוסריות; אבל מה שיתן לו מענה אמיתי הוא לא שקיעה בדכדוך אלא למידה והפקת לקחים, וכך את גם לא מעלמת ממה שהיה וגם ממשיכה למקום חיובי ומשמח של צמיחה והשתחררות מהעבר.

מקווה שעזרתי, ואת מוזמנת לשאול עוד! נשמח גם לקבל ממך משוב. מוזמנת גם לדבר איתנו בטלפון 8289* או בווצאפ 0533569263.

שאי ברכה,

שלמה, חברים מקשיבים.