מחשבות טורדניות ולא צנועות

שאלה

שלום וברכה כבוד הרב

(: רציתי לשאול שאלה. אני מצטערת נורא על אורך השאלה והפירוט הנרחב, פשוט העניין הזה קצת כבד לי

יש עניין שמפריע לי בכנות רבה כבר זמן רב.

בבושה רבה אני אומרת זאת אבל בעבר הייתי קוראת ספרים דיגיטליים לא צנועים, וברוך השם הפסקתי כבר מזמן לגמרי עם זה.

העניין שאספר עליו זה לא משהו מהתקופה האחרונה, וזה תמיד הציק לי וניסיתי להעביר את זה, אבל במיוחד עכשיו זה מציק לי ממש - אולי זה כי אני מתקרבת יותר. והבנתי שזה ככה לפני עליות.

הקטע הוא שאני באמת רוצה לעלות, אבל מרגישה שהעניין הזה מוריד אותי. שהשם מתרחק ממני.

מאוד מביך לי לספר את זה, אבל יש לי מחשבות לא צנועות לפעמים. קטעים שקופצים לי לראש, אפילו דיבורים לא צנועים שקופצים לי לראש. אפילו שלשלום חלמתי חלום מזעזע שבכלל אין לי איך לתאר עד כמה. בקטע של חוסר צניעות..

אני מבינה שזה אולי מכפר לי על העבר, וזה מראה לי כמה אני צריכה להקפיד על ענייני שמירת העיניים כדי לא לחטוא בלב ובמחשבה, ואני יודעת שאני תמיד משתדלת להיות בתשובה, זה לא שזה מאחוריי, גם כשאני מתקדמת ומתקרבת. הניסיון הוא תמיד, וזה אפילו בדברים הקטנים - בגלילה סתם ביוטיוב שפתאום קופץ איזה משהו לא צנוע, בסתם פרסומת. ואני באמת משתדלת, מחקתי את האינסטגרם והטיקטוק ועכשיו אני רק עם יוטיוב, אבל יש לי גם נטפליקס. אבל גם בנטפליקס - לפני כל סדרה שאני רואה, אני עורכת מחקר רציני עם הצ’אט ג’יפיטי ושואלת אותו כמה וכמה פעמים אם הסדרה הרצויה שאני רוצה לראות היא צנועה ואין בה משהו לא צנוע.

ועדיין - אני מוצאת את עצמי גם בסדרות הצנועות שאני רואה, חושבת מחשבות לא יפות ולא צנועות: אם זה על הדמויות הראשיות ואם זה סתם מחשבות שעולות לי לראש.. וזה כל כך מתסכל. כי גם כשאני עושה מאמץ לברור את הסדרות שאני רוצה לראות, אני עדיין נתקלת במחשבות כאלה שפשוט קופצות לי לראש אוטומטית. ואני באמת נבהלת מהן, אני הבנתי שאומרים שצריך לא להיבהל אלא פשוט להניח לזה ואז זה יעבור. אבל זה קשה לי כי אני מרגישה בושה גדולה על עצם היותי חושבת את זה.

גם נשאלת בי השאלה הבאה: האם אני צריכה לגמרי להפסיק לראות סדרות/סרטים? לא בגלל שהן לא צנועים (כי אני משתדלת נורא לברור את הסדרות/סרטים שלי כך שאצפה רק באלו שצנועים) - אלא בגלל שגם כשאני צופה באלו שצנועים - עדיין מתעוררות לי מחשבות לא צנועות.

הקטע הוא שזה תמיד קורה לי. לא רק בסדרות האלו.. זה אפילו בדברים רגילים לגמרי.

זה החלק שאני הכי מתביישת להגיד - אבל בשנה האחרונה זכיתי לשמוע סיפורים על צדיקים, ואפילו להיות אצלם. וגם על צדיקים כה גדולים לפעמים עולות לי מחשבות. לצערי הרב… זה באמת מבייש אותי ואני מרגישה עם זה נוראי. אני מרגישה שהשם מתרחק ממני, וגם שאני מביישת את הצדיק בעצם היותי חושבת מחשבות לא רצויות שכאלה, שאין ברצוני כלל וכלל לחשוב אותן. אני מרגישה שעצם היותי קרובה לצדיק זה מקרב אותי אל השם ונותן לי כוח בעבודתו, אבל לאחר שדברים מהסוג הזה קורים אני מרגישה שוב רחוקה. וכאילו שכועסים עליי ממש.

אז אני יודעת שחטאי העבר שלי גרמו לי למלא נזקים, במיוחד בעניין הזה. אני משתדלת לבקש על סליחה מהשם ולעשות תשובה.

אני יודעת שהעיקר זו התפילה והכוח שלה הוא חזק מאוד.

מה אפשר לעשות? תודה רבה מראש! מעריכה מאוד

תשובה