סמיכות פרשיית הקורבנות לסמיכת יהושע

שאלה

בפרשת פינחס מופיעה הפרשיה בה משה סומך את יהושע, ומיד אחריה פרשיית הקורבנות.

רבים המפרשים שמתרצים למה נסמכו שתי פרשיות אלו, אתמקד במלבי"ם.

לשונו:

""צו את בני ישראל", חז"ל פי' ענין סמיכות פ' התמיד להנאמר למעלה מפני שהתמיד היה בא לבטל עבודת השמש, שהיו משתחוים ועובדים את השמש פעמים ביום, בזרוח השמש ובין הערבים בעת השקיעה, עבודת הבקר היה פונה למזרח ועבודת בין הערבים היה פונה למערב, וצוה ה' להקריב לפניו שני התמידים ותהיה שחיטת תמיד של שחר על קרן צפונית מערבית ושל בין הערבים על קרן צפונית מזרחית הפך עבודת השמש. וידוע מ"ש חז"ל שאם היה משה נכנס לארץ היה מבטל יצרא דע"ז ולא היה צריך לעבודת התמיד, וכיון שבקש שיפקוד ה' איש על העדה ונתמנה יהושע שהיה ענינו להנהיג ענינים במלחמות ובצרכיהם ולא היה בכחו לבטל יצרא דע"ז אמר שיפקוד את בניו שלא ימירו את כבודו באלהי הנכר, ולצורך זה צוה פרשת התמיד, ועז"א וכן הוא אומר כי אביאנו אל האדמה וגו' ופנה אל אלהים אחרים, שאמר שם, הנך שוכב עם אבותיך וקם העם הזה וזנה אחרי אלהי נכר הארץ כי אם היה משה חי לא היה בא לידי כך. ומ"ש שצו הוא מיד ולדורות התבאר בריש פ' צו ובפ' נשא:"

מה המקור לכך שהתמיד בא לבטל את עבודת השמש?

מה המקור לכך שמשה היה מבטל את יצר הע"ז?

ואם תאמר שהמקור בגמרא בערכין לב:, הרי לא נאמר שם שיהושע לא היה בכוחו לבטל את יצר הע"ז, הגמרא הרי נשארת בשאלתה.

הפרשת דרכים גם מביא בדרוש השמיני את הטענה הזאת, אך גם עליו יש קושיות.

הוא אומר שחז"ל אמרו שאם משה היה נכנס לא"י לא היה נחרב הבית ושום אומה לא הייתה שוטת בנו, מה המקור לכך?

בתחילת דבריו אומר הפרשת דרכים שמשה לא נכנס לארץ כדי שיביא איתו לעתיד לבוא את דור המדבר, מה המקור לכך?

תשובה