מילואים לא קרביים

שאלה

שלום הרב,

בעלי בן 42

שירת ביחידה מובחרת 3 שנים

עשה מילואים כל השנים, עד שצה"ל שיחרר אותו מיוזמתו בערך סביב גיל 35-36 במסגרת קיצוץ באנשי מילואים

במלחמה האחרונה הוא התגייס מיוזמתו בחזרה למילואים בגיל 39 ועשה קרוב ל-400 ימי מילואים בעזה ובלבנון

כעת שאלו אותו מטעם הצבא אם הוא רוצה לחתום שוב על התנדבות למילואים קרביים

(כי הוא כבר עבר את הגיל)

אני ביקשתי ממנו שיחתום אבל שילך למילואים לא קרביים

(יש לו אפשרות כזאת)

והוא מתעקש להמשיך לעשות מילואים קרביים

אנחנו ממש רבים בגלל זה

לדעתי הוא לא יכול להיות חסיד על חשבוני ואם הוא יפצע קשה או ימות אני אכעס עליו מאד

כי אני חושבת שיש גבול לכל דבר והוא לא צריך לקחת את כל הבעיות של צה"ל על הכתפיים שלו

במקרה שהוא לא יתפקד או חלילה יהרג אני חושבת שאני לא אעמוד בזה. יש לנו גם 3 ילדים.

מה ההלכה אומרת במקרה כזה במציאות שאנו נמצאים בה?

האם חובה עליו להמשיך להתנדב למילואים קרביים, כי לפי השכל הישר שלי כמו שאדם לא מחוייב לתת צדקה מעבר למעשר כך גם במילואים אי אפשר לתת בלי גבול

תודה

תשובה