אוננות-איך מתקנים?

שלום לך!

התמודדות סביב נושא של שמירת הברית היא באמת לא קלה ומאתגרת. אבל אני שומע מהדברים שלך שאתה עובד על זה ומתאמץ להפסיק. זה בעיניי גבורה גדולה מאוד! אני אומר את זה כי השתמשת במילה בעיה. בעיניי זו לא בעיה אלא התמודדות. לכולם יש אתגרים, התמודדויות, זה לא אומר שיש להם בעיות. זה חלק מלגדול ולהתבגר.

אז מה עושים כשבכל זאת לא מצליחים להתמודד? כשנופלים? ממשיכים הלאה. אני לא מתכוון שלא קרה כלום, אלא שזה לא אמור להוריד אותנו, לייאש או להחליש. להמשיך הלאה זה אומר להמשיך קדימה בכל הכוח. זה אומר לחשוב מה אפשר לעשות כדי שזה לא יקרה שוב, איפה אפשר להשתפר ומה אפשר לעשות טוב יותר. זה הדבר הנכון ביותר לעשות אחרי נפילה. הרבה פעמים אחרי נפילה אנחנו עלולים לחשוב: טוב, זה שוב קורה, מה שווה כל ההתמודדות שלי? מה שוות התפילות שלי עכשיו? אבל זה ממש לא נכון. אלו מחשבות שאסור להאמין להן. האמת היא שאם קמים ומתקדמים, אם קמים מהנפילה ומחליטים להתפלל טוב יותר, או ללמוד קצת יותר תורה, או להמשיך להיות מי שאתה, עם שמחה, עם ביטחון, זה הניצחון הכי גדול והכי אמיתי. ככה כל נפילה הופכת להיות מקפצה גדולה של התקדמות וגדילה.

כמה עצות כדי להצליח להתמודד:

א. שמירת הברית הרבה פעמים קשורה בשמירת העיניים. לא יודע אם זה המצב אצלך, אבל אם כן, ממליץ מאוד על סינון לטלפון או למחשב. זה מאוד עוזר ומאוד חשוב.

ב. התמודדות עם שמירת הברית מגיעה לרוב בזמנים קצת ריקים, משעממים או חסרי תוכן. זה הזמן למצוא עוד דברים לעשות. להתחיל תחביב חדש, לצאת לריצה, להתנדב, ללכת קצת יותר לסניף או ללמוד משהו חדש. כל דבר כזה ממלא אותנו בשמחה, אנרגיה ומשמעות ויעזור לנו לא לחפש את הדברים האלה במקומות אחרים ולא טובים.

ג. שמת לב סביב איזה תחושות מגיעה נפילה? יש כאלה שזה מגיע אצלם סביב עצב, יש כאלה סביב לחץ ואחרים סביב מתח או חשש. אני לא אומר להפסיק להרגיש, חלילה. אלא כשאנחנו מודעים לעצמנו ולרגשות שלנו, אנחנו יכולים להיות מוכנים מראש, לשים לב מה קורה לנו ולחשוב איך להפיג את העצב או הלחץ בדרכים אחרות, טובות יותר.

לסיום, נשמע לי שאתה בחור חזק שלא מוותר, שמתמודד ומתגבר ורוצה לגדול ולהיות בצמיחה כל הזמן. זה בעיניי מדהים ממש. תמשיך ככה! אתה גיבור!

בברכה

נתנאל, חברים מקשיבים.