שאלה
שלום כבוד הרב
אם אני באמצע תפילת עמידה ויש לי צורך דחוף מאוד להתפנות מה עליי לעשות?
לא ידעתי אם מותר או אסור אז המשכתי בלחץ
אני מאוד מקווה שזה לא חטא
תודה והמשך יום מבורך
תשובה
שלום וברכה,
הגמרא בתלמוד בבלי מסכת מכות דף טז עמוד ב כותבת כך: "אמר רב אחאי: המשהה את נקביו - עובר משום לא תשקצו".
ולכן צריך לדעת שישנו איסור תורה להתאפק סתם.
בנוסף אין זה כבודו של ה' שאדם עומד לפניו בתפילה ועסוק בלהתאפק. ולכן נפסק להלכה שלפני התפילה צריך אדם לבדוק את עצמו אם הוא צריך להתפנות, ורק אחר כך יתפלל.
כך לשון השולחן ערוך (אורח חיים הלכות תפילה סימן צב סעיף א): "היה צריך לנקביו - אל יתפלל, ואם התפלל - תפלתו תועבה וצריך לחזור ולהתפלל".
וממשיך השולחן ערוך (אורח חיים הלכות תפילה סימן צב סעיף ב) וכותב:
"אם באמצע תפלתו נתעורר לו תאוה {להתפנות} - יעמיד עצמו {יתאפק} עד שיגמור, ולא יפסיק". והרמ"א הוסיף בהגהותיו וכתב: "ודוקא שאינו מתאוה כל כך {להתפנות} דאית ביה משום בל תשקצו, אבל בלאו הכי - יותר טוב להפסיק".
והסביר המשנה ברורה (סימן צב ס"ק יא):
"אף שיוכל להעמיד עצמו עד שיגמור {התפילה} מ"מ יותר טוב שיפסיק בין לגדולים ובין לקטנים משום איסור בל תשקצו... אם אי אפשר לו לעמוד {להתאפק} עד שיגמור שמונה עשרה - מותר לו לצאת ולפנות באמצע רק שלא יפסיק בדבור. ומשמע מזה דאח"כ לא יצטרך לחזור לראש {התפילה}... והוא שלא ישהה ע"י היציאה כדי לגמור כל התפלה".
ולכן המסקנה שעולה מן הדברים:
א. לכתחילה צריך לפני התפילה לבדוק אם יש צורך להתפנות. ולוודא שאני לא צריך להתפנות.
ב. אם באמצע התפילה פתאום בא צורך להתפנות - אם זה רק צורך קטן ואפשר להתאפק בקלות - ממשיכים כרגיל את התפילה.
ג. אך אם יש צורך חזק להתפנות - מפסיקים אף באמצע התפילה, מתפנים בלי לדבר וחוזרים לאותו מקום בתפילה שעצרנו.
ד. אם ההתפנות הייתה ארוכה יותר ממשך זמן התפילה - מתחילים את התפילה מההתחלה.
בהצלחה וכל טוב,
הלל מרצבך
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם