שאלה
היי יש לי הרגל של לדבר עם השם יתברך (התבודדות) לפני השינה, ולהירדם בזמן ההתבודדות, כי זה מרגיע אותי ועוזר לי להירדם. אבל אני קראתי פעם שאסור לדבר אחרי התפילה/ברכה של השינה.
אבל אם זו התבודדות שלא בהכרח ארוכה פשוט כמה דקות של דיבורים עם השם יתברך ואז אני נרדם אז זה בסדר?
ואם נגיד לא דיבורים אפילו רק להגיד לו דברים שמחזקים כמו שאני אוהב אותו ותודה על דברים וכו' זה בסדר או שעדיף לא לדבר בכלל?
אני כמובן מתבודד איתו הרבה גם במהלך היום, אבל לפני השינה זה הכי מרגיע אותי ועוזר לי להרגיש מוגן ובטוח.
אני כן אציין שלא תמיד אני עושה את כל התפילה לפעמים רק את החלק של השמע ישראל. אז רציתי להבין אם כך או כך יש עניין לגבי הדיבור איתו ?
תודה
תשובה
שלום
ראשית, הבעייתיות של דיבור או עשייה היא רק אחרי ברכת 'המפיל חבלי שינה', אבל אם אתה לא אומר זאת, אין שום בעיה.
שנית, בעניין התפילות שלך והדיבור עם הקב"ה אפשר לומר גם אחרי ברכת 'המפיל'. עדיף עקרונית שברכת 'המפיל' תהיה בסוף הדיבור הזה, אבל אם יש חשש שתירדם אפשר גם לומר קודם את הברכה.
כל טוב
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם