שאלה
שלום
אני בן 40 נמצא בהליך של תשובה כ-4 שנים.
בעברי, ומגיל צעיר מאד, חייתי חיים מאד מופקרים ולצערי אני לא מצליח להיפטר מחלק מההרגלים הרעים של התקופה ההיא ואני נופל שוב ושוב בהוצאת זרע לבטלה. אני ממש סובל מזה אבל לא מצליח להשתלט על הבעיה.
אני ....בהכשרתי, חי ועובד בת"א וזו עיר מאד קשה להתמודדות עם כל נושא הצניעות.
מהמעט מאד שראיתי ולמדתי אין להוצאת זרע לבטלה שום תיקון וזה דבר שגורם לי לקשיים גדולים בהליך התשובה, כי גם אם אשאף לדרגה רוחנית גבוהה אני לא אצליח בכך והכל בגלל החטא הזה, שחטאתי בעבר ואינני מצליח להתמודד איתו בהווה. למעשה כל הליך התשובה אינו שווה הרבה כי אין מחילה למה שעשיתי.
יש אספקט נוסף של הבעיה הזו, ודבר שגורם לי עצב רב ועוגמת נפש רבה. לפני שנה וחצי נישאתי למישהי שנמצאת בהליך של תשובה כמוני. מדובר באישה טובה וגומלת חסדים ואני מאד רוצה לחיות איתה חיים מלאים אלא שבגלל שבעברי העליתי את סף הגירוי שלי למקומות בעייתיים ובגלל שלא יצאתי מהבעיות האלה, אני לא נמשך לרעייתי ואני לא מצליח לתפקד כבעל ולמעשה אין בינינו יחסי אישות.
"ברחתי" לי בתקופת הנישואים למילואים קרביים ככל הניתן גם כי צריך וחובה וגם כדי לברוח מהבית ולא להימצא במצבים שיגרמו לי ולאשתי צער רב.
אני די מיואש אבל עדיין לא ויתרתי.
תשובה
שלום וברכה
ראשית, ברוך הבא. תהיה דרכך משמחת לב ומאירת פנים.
האם אני רשאי להציע לך דרך אחרת ?
ראשית, להתרגל לכך שמה שאפשר לתקן – מתקנים, ומה שלא ניתן עדיין לתקן – ממתינים עימו. לא טוב להינעל על נושא, חשוב ככל שיהיה, ובשל כך להימנע מלעשות דברים טובים אחרים. דברים אלה כתב רבינו הגדול, הרב קוק זצ"ל, בספרו המופלא אורות התשובה, יד - ד:
"מה שמוטבעים לפעמים במניעות גדולות, בין בענינים שבין אדם למקום, בין בענינים שבין אדם לחברו, לא יעכב כלל את התשובה הרוחנית. וכיון שמבקשים לשוב אל ד' שבים. והאדם מתחדש כבריה חדשה. והציצים המעשיים, שצריכים לזירוז גדול לתקנם, יצפה עליהם תמיד לתקנם, ויסגל לעצמו מדת השפלות ביותר כ"ז שלא תקן איזה דבר בפועל, ממה שיש לו לתקן בדרך מעשי, וישתוקק לתקון השלם. וממילא יבא הדבר לידי כך שיעזרהו השי"ת לתקן הכל בפועל. אבל גם כשלא נזדמן לו עדיין התקון, בין מצד מניעות חיצוניות או מצד מניעות פנימיות, שעדיין אין רצונו תקיף כל כך, וההסכמה לדרכי התקונים המעשיים עדיין לא באה לו כהשלמה, מ"מ יאחז בתשובה הרוחנית בכל עז ואומץ, ויהיה תקיף בדעתו, שסוף כל סוף אחוז הוא בתשובה, שהיא ענין יקר מכל מה שבעולם, וירבה בתורה, במדות טובות, בחכמה ובהנהגה ישרה בכל מה דאפשר לו, וישפך שיחו בתפלה לפני קונו להוציא אל הפועל את חלקי התשובה שעדיין לא יצאו אל הפועל, בעבור עצמו ובעבור כלל ישראל ובעד כל העולם כולו ובעד התקון הכללי של השכינה, אור ד' בעולם, שיהיה בתכלית השלמות, וישתוקק שכל הנשמות תהיינה מתוקנות ונהנות מזיו השכינה, והכל ישבעו טוב ושפעת חיים".
שנית, לא להתבלבל. אמנם, ענייני צניעות הם חשובים ביותר, ואנחנו מחויבים להתאמץ מאוד לקיים אום, אבל הדרגות הרוחניות שלנו תלויות בהרבה מאוד דברים. היותך מקיים מצוות, היותך אדם מוסרי, היותך אדם החותר לעשות טוב וחסד עם הבריות, היותך כל הדברים האחרים הטובים שבך – איך ניתן לחשוב בכלל כי גם אם תשאף לדרגה רוחנית גבוהה אין התשובה שווה בהווה, כי אין מחילה למה שעשית ?!
האופק פתוח בפניך. האפשרויות להתקדם עוד ועוד נמצאות בעולם התיקון. אל ירפו ידיך ואל ירך לבבך. להפך, שמחה במה שאתה מצליח לעשות, והתקדם בהם, ואז תוכל לשוב ולפנות לעולם הצניעות והקדושה.
היחסים עם אשתך – זה אכן האתגר הגדול ביותר העומד בפניך. כאן אין מדובר רק בעמידה שלך מול הקב"ה, אלא גם בשאלת קיום זוגיותך, ובין אדם לחברו במובן האינטימי ביותר. בזה תשקיע. תחזרו אחורה לחיזור ראשוני. תפנו לייעוץ. תשקיעו ביחד הרבה כדי לבנות מחדש. זה אפשרי, וזה חיוני.
כל כך שמחתי לקרוא את השורה האחרונה של דבריך.
ואם תרצה להמשיך ולדון – אשמח מאוד.
כל טוב וחג שמח
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם