שאלה
שבת שלום,
אני בשנים האחרונות ניסיתי לחדש קשרים עם ההורים שלי אחרי שנים של נתק בגלל יחסים לא טובים איתם.
לאחורנה אני שומעת המון הטחות מצד האבא והאמא על מה שהם עברו וכמה קשה היה להם, ואני מרגישה שהקושי שלי נבלע בתוך הכאב שלהם.
הם לא רואים אותי, וכל הטחה כזאת אני סופחת על עצמי את השמה, שגם נזרקה באוויר כאילו אני אחראית על הקושי שלהם.
דודה שלי (אחות של אבא, אישה דתייה כל המשפחה מהצד שלו דתיים) היא הציעה לי לצמצם איתו את הקשר אם הוא לא עושה לי טוב בגלל שבימים האחרונים הוא ממש מגזים עם מה שהוא משליך עליי.
האמא גם זורקת לי הערות על דברים שעשיתי ומזלזלת בפגיעות שעברתי, ואפילו לאחרונה היה ריב שהיא צעקה עליי שהיא תשמח שלא יהיו לי ילדים ושהיא לא רוצה שיהיה לי טוב.
אני לא יודעת איך לספוג את כל זה, זה לא משהו שלא היה בעבר לפני הנתק כשהייתי צעירה.
עכשיו אני כלכך רוצה להשקיע לעשות לעצמי טוב, לחשוב קדימה, להכיר מישהו טוב ולהכין את עצמי להורות, לחוות דברים טובים יותר ולהתקרב לאנשים נכונים יותר עבורי. וכל הטחה כזאת בשלב המעבר הזה בחיים שלי כאילו גוזל ממני כלכך הרבה.
כלכך הייתי שמחה אם הם היו עוצרים את המחול שדים הזה שהם מעריפים עליי, שהיו חושבים קצת עליי ועל הנזק שזה יכול לגרום. לפעמים אני תוהה אם הם כן מבינים את זה ועושים בכוונה כדי להכאיב לי או לנקום.
בשנה האחרונה גם הייתה לי מחשבה על חתונה ושאני אזמין אותם ואת כל המשפחה, ואני מנסה באמת לשמוע קצת יותר על מה שהם עברו ולהתחבר קצת יותר. אני מבינה שהם עברו קשיים בחיים, אבל זה לא הוגן כלפיי שהם מעבירים עליי לסחוב את כל זה הלאה.
אני מאוד מודאגת מזה את האמת. כבר כתבתי כאן שאלה אחרת בנוגע לזוגיות ואני מבינה שזה ממש משפיע עליי לכוון למשהו טוב. כאילו אני ארגיש אשמה שאני דואגת לעצמי ומכוונת לעצמי ולא רוצה לסבול כמוהם (או להמשיך את רצף הפגיעות שאני בעצמי עברתי).
אני לא מצליחה לראות את זה קורה, כל צעד והשתדלות שלי כלפיי עצמי הם גוררים אותי אלף צעדים אחורה ומכאיבים לי ממש בצורה בוטה כלכך ומבלי להבין אם זה במודעות או לא. מסתכלים עליי כאילו אני האוייב שלהם, כאילו אני הרעה אם העזתי להעביר ביקורת בילדות אם האבא קילל את האמא או האמא הענישה אותי לחומרה אם לא עשיתי משהו טוב או התנהגתי כמו ילדה.
אני לא יודעת איך לספוג את זה. הנתק שהיה הוא לא רק עליי, ואני באמת קיוויתי שמשהו ישתנה בהתנהגות שלהם ואני מבינה שלא.
ממש כואבת לי המחשבה להמשיך הלאה ולחיות חיים טובים, אני מבינה שהם פשוט באופן מוצהר אומרים לי שלא מגיע לי את זה וגורמים לזה לקרות.
אני לוקחת אחריות על דברים שעשיתי, שברובם אני זאת שנפגעה מהם הכי הרבה. זה גם מערער לגמרי את התפיסת מציאות שלי ואת החוייה שלי, שכל מה שאני רואה בזה משהו שהצד השני יכל לעשות השתדלות ממש נעלמת. את הזיכרונות שלי מהם מהילדות ולאורך השנים, ומה זה אומר עליי שאני משקרת שאני לא מבינה נכון?
כלכך רוצה לשבור שוב את הכלים כמו שהייתי ילדה ולנתק קשר לחלוטין ולהחליט שאני לא מוכנה לקבל יחס כזה מהם שוב, ומצד שני אני השתנתי אני רוצה לנסות למצות את שארית הזמן שיש ולנסות לשפר ולתקן ולא לנקום או לכעוס. ואני מרגישה שהם לוקחים ממני שוב חיים טובים שיכלו להיות לי, יחסים טובים יותר, הרגשה של ביטחון ויש לי את מי לשתף שקשה לי, שאכפת להם ממני ומההתפתחות שלי, שאני יכולה לטעות מבלי לקבל על הראש, להישמע ולהיות מוערכת מספיק, שאני אשמה שגדלתי בסביבה לא נכונה, שהם משליכים עליי את האחריות שלהם כהורים וכועסים על מה שלא הצליח להם.
אני לא רוצה לקחת את זה עליי, אני רוצה לשמור על עצמי ולדאוג לעצמי ולבנות עבורי משהו טוב ונכון ולא לפחד לקבל את זה או להרגיש אשמה מזה.
אני רוצה גם לנסות לתת להם נחת כשזה יקרה מבלי להתרחק. חבל שהם לא מצליחים לראות את זה. אני סופגת את זה עליי, אני יודעת שאני יכולה מספיק להחזיק את זה ולקחת את זה ולהמשיך לבנות את עצמי, כמה זמן שזה יקח. אני רק רוצה ברכה אמיתית להצליח בזה לפי הבחירות שלי, גם אם הן לצבור חוויות טובות, מבלי להרגיש אשמה מזה. ולהאמין שלמרות ההטחות שלהם הם עדיין רוצים שיהיה לי טוב ושאני אהנה מהחיים האלה ולא אמשיך לגדול בקושי אלא בהצלחות. אני רוצה להאמין שיש נקודת חזור, שיש מקום להחזיר את המילים שנאמרו ואת הדברים שנעשו. למרות שאני יודעת שתמיד יכלה להיות דרך אחרת, אני רוצה להשלים עם הדרך הזאת ולנסות לשפר את זה, כמה שאני יכולה וכמה זמן שאצטרך.
תשובה
בס"ד
שלום וברכה
קשה לקרוא את דבריך ואת הכאב שאת חווה.
נראה שאת בגיל שאת יכולה להתגורר בבית שלך, לבנות את חייך, אולי תצטרכי לווי כיצד מתארגנים וכיצד חיים באופן עצמאי. אבל זמן החיכוכים יקטן ויהיה שלום בביתכם.
כדאי לחפש מישהי בסביבה שלך שתוכל לייעץ לך ולהדריך אותך.
בברכת התורה והארץ
יהודה הלוי עמיחי
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם