שאלה
היי אני בת 19 כבר ורק עכשיו אחרי כמעט שנה במדרשה הנושא של שמירת נגיעה מדבר אלי יותר ויותר, אבל בחיים שלי נגיעה אפילו חיבוק וכיף מראים המון על אהבה בן חברים שידוע שהם ממש רק חברים ומרגיש לי מגוכח קצת, ומרחיק אותי מהשאר לשמור, אבל מצד שני אני מאוד מעריכה את המצווה ורוצה רק להתקרב לה׳ יותר, האם זה בכלל נכון להתחיל כזה מאוחר? הרי כבר חוויתי, והסביבה שלי רואה את זה מצחיק שאני חושבת שהם כאילו אופציה למשהו אחר שאני מתרחקת מהם
תשובה
שלום וברכה
השאלה המבורכת שלך נחלקת לשני נושאים חשובים.
ראשון בהם הוא עצם העובדה של יכולת ההשתנות וקבלת החלטות. אחת המשמעויות הגדולות של חרות עצמית היא האפשרות שלא לקבל החלטות לאור העיניים של האחרים, ולא להתחשב בשאלה האם הם רואים את הדבר כמצחיק אם לאוו - אלא לעשות את הדברים הנכונים מצד עצמם. כמובן, ישנה גם חשיבות גדולה ל"והייתם נקיים מה' ומישראל", והאחריות שלנו למה שחושדים בנו קיימת במידה רבה, אבל זה לא המקרה בו אתה עוסקת. היי בת חורין, בכל התחומים ובכל העניינים שבהם את עוסקת, ובזה תממשי את מי שאת.
לגבי הנושא עצמו: את צודקת לחלוטין שמגע וחיבוק מביעים אהבה בין חברים, ועל כן מצד עצמם יש בהם צדדים חיוביים. אך לאורך החיים כולם אנו נמנעים מלעשות דברים רבים שיש בהם היבט חיובי - בשל העובדה שניצבים מולם היבטים חיוביים הרבה יותר. הצניעות והקדושה, שמירת המגע הגופני למימושו הראוי בחיי הנישואין וכדו' - הם חשובים בעינינו יותר, ובשל העובדה הזו ההלכה תובעת הימנעות ממגע בין המינים מחוץ למסגרת הזו.
והדבר כמובן אינו מונע קיום של מערכות יחסים ראויות.
כל טוב
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם