שאלה
שלום כבוד הרב, ראיתי בגמרא בקידושין (דף ל עמ' א) שם מצוינת המימרא "בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין וכו'" - ותהיתי מה המשמעות של משפט זה. הרי כמשל, בעולמנו התבלין מהווה כאמצעי המאזן, מדייק/מעצים וכו' את "גוף" התבשיל, היינו התבלין (בצורה קצת אירונית) אמנם לא תפל אך הוא בהחלט טפל לתבשיל, כלומר אמצעי ולא מטרה. ואולי ארחיק לכת ואומר בניגוד לאמור לעיל, שהתיבול הוא עיקר ה"טעם" כלומר החיוּת של התבשיל הגולמי. בכל אופן מעוניין לדעת מהי המשמעות בנמשל, היעלה על הדעת שהתורה (ולענ"ד אומר בזהירות-"הקדושה הנבדלת") היא "רק" הגורם המנתב ואילו כוחות החיים הם הם מהות החיים עצמם?! מה העיקר ומה הטפל? אשמח אם הרב יעשה לי סדר בדברים.. תודה רבה ובשורות טובות!
תשובה
שלום וברכה
נראה כי ההסבר שלך נכון מאוד, אולם צריך לדייק אותו.
החיים הם החיים. ריבונו של עולם כתב בתורתו חומש וחצי (בראשית וחצי שמות) לפני שניתנה תורה, והם עוסקים בחיים ובדרך הארץ שקדמה לתורה.
החיים עצמם, שאף הם כמובן בריאה של הקב"ה, יכולים להיות עילאיים וקדושים, ויכולים לסטות ולהתדרדר לבור עמוק. זה אחד מתפקידיה של התורה – לא לבטל את החיים עצמם, כי אם לתבל אותם בדרך ראויה, כדי שהם עצמם יהיו הסולם המוצב ארצה, והמטפס עליו מכוח התורה יגיע לשמיים.
זו אמירה מופלאה של חכמים שמבארת היטב את אחת ממערכות היחסים שבין התורה ובין הקיום.
כל טוב
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם