שאלה
לפני כמה שנים למישהי בכיתה היה עסק של תכשיטים. הייתי לוקחת מהחרוזים שנפלו על הריצפה, ועברו שנתיים מאז ועדיין לא החסרתי לה אותם. אני והיא כבר לא באותן הבית ספר, ואני די בטוחה שהיא כבר לא רוצה את החרוזים. כששאלתי אותה אם היא רוצה חרוזים שיש לי בבית בלי שאמרתי לה שהם שלה, היא לא ענתה לי. יש לי דרך להחזיר לה את החרוזים דרך מישהי שאני מכירה, אבל זה יכלול גם השפלה בשבילי. אני די בטוחה שהיא כבר לא צריכה את החרוזים, מה אני אמורה לעשות במקרה הזה?
תשובה
שלום לך,
הרצון שלך להשיב משהו שאת תופסת כגזלה מעוררת השראה! זה ממש לא ברור מאליו.
אשרייך!
לשאלתך, יש נקודת הנחה שמה שנפל על הרצפה הוא שלה.
על פי הנחה זו, השבת החרוזים אליה היא פעולה נכונה, ויחד עם זאת, יש מקום להתלבט האם מה שנפל על הריצפה היה הפקר.
קרי, היא לא בנתה על זה שהיא תאסוף את מה שנפל.
אם זה אכן נכון, אז לא עברת על גזל.
אם ההנחה לא נכונה, ובאמת כך עושים כלומר שאוספים את מה שנפל על מנת להשתמש בו, אז יש בהחלט מקום ורצוי להחזיר את מה שלקחת.
גם אם היא לא רוצה את החרוזים עכשיו, רצוי לברר זאת.
לברר האם היא מחלה או ויתרה והתייאשה מהחרוזים.
ככל שלא, צריך לחשוב איך להשיב לה את הדברים, ורצוי שלא דרך מישהי אחרת.
הבושה אכן קשה - אך זה חלק מתהליך התשובה, כשהוא נזקק.
בברכה,
נתנאל, חברים מקשיבים.
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם