שאלה
שלום הרב,
ראיתי מאמר של הרב באתר לגבי ברכות על הגשמים. האם הרב יכול לפרט מקורות?
תשובה
בשמחה רבה,
אומרת הגמרא בברכות (נ"ט ע"ב): "ועל הגשמים הטוב והמטיב מברך"
ושואלת הגמרא כיצד אתה אומר שמברכים הטוב והמטיב: "והא (=והרי) אמר רבי אבהו ... 'מאימתי מברכין על הגשמים משיצא חתן לקראת כלה. מאי מברכין? אמר רב יהודה 'מודים אנחנו לך על כל טפה וטפה שהורדת לנו' ורבי יוחנן מסיים בה הכי 'אילו פינו מלא שירה כים וכו' אין אנו מספיקין להודות לך ה' אלהינו עד תשתחוה בא"י רוב ההודאות'... כלומר לא מברכים הטוב והמטיב אלא ברכה מיוחדת של "מודים אנחנו לך על כל טיפה וטיפה". ומתרצת הגמרא את החילוק: "הא דשמע משמע הא דחזא מחזי" כלומר, אם רק שמע מברך הטוב והמטיב ואם הגשמים כבר הגיעו וראה מברך את ברכת "מודים אנחנו לך". ושואלת הגמרא: "דשמע משמע היינו בשורות טובות ותנן על בשורות טובות אומר ברוך הטוב והמטיב". ולכן לא צריך ללמד את זה בדין מיוחד של "הטוב והמטיב על גשמים" שהרי זה "הטוב והמטיב שגרתי". ומתרצת הגמרא "אלא אידי ואידי דחזי מחזי ולא קשיא הא דאתא פורתא הא דאתא טובא, ואי בעית אימא הא והא דאתא טובא ולא קשיא הא דאית ליה ארעא הא דלית ליה ארעא אית ליה ארעא", כלומר אם באו מעט גשמים מברך "מודים אנחנו לך" ואם באו רבים את ברכת "הטוב והמטיב". או חילוק חלופי ששתי הברכות מברכים רק בגשמים רבים והחילוק הוא אם יש לו שדה (שמברך הטוב והמטיב) או אין לו שדה (שמברך "מודים אנחנו לך").
בקשר לברכת "הטוב והמטיב" באופנים שמברכים אותה, ממשיכה הגמרא לדון: "הטוב והמטיב מברך?! והא תנן בנה 'בית חדש וקנה כלים חדשים אומר ברוך שהחיינו והגיענו לזמן הזה שלו ושל אחרים אומר הטוב והמטיב' לא קשיא- הא דאית ליה שותפות הא דלית ליה שותפות..." כלומר אם הוא בעלים יחיד מברך "שהחיינו" ואם הוא שותף עם אחרים בטובה מברך "הטוב והמטיב".
וכתב הטור או"ח רכ"א: מברכין על הגשמים, משירדו כל כך עד שירבו על הארץ ומתקבצים במקום אחד וכשתרד בהם הטיפה תיראה בהם כמו אבעבועות.
ומה הוא מברך - אם אין לו שדה, אומר "מודים אנחנו לך על כל טפה וטפה שהורדת לנו, ואילו פינו מלא שירה כים ולשוננו רנה כהמון גליו וכו', עד הן הם יודו ויברכו את שמך מלכנו", וחותם "בא"י רוב ההודאות ואל ההודאות".
ואם יש לו שדה בשותפות עם אחר, מברך "הטוב והמטיב". ואם אין לו שותף בשדהו, מברך "שהחיינו". כן כתבו רב אלפס והרמב"ם ז"ל. ואדוני אבי ז"ל לא כתב כן, אלא אם יש לו שדה, אפילו אין לו בה שותף, מברך "הטוב והמטיב", ואם אין לו שדה אומר "מודים אנחנו לך" .
כלומר, כאשר יורדים גשמים מרובים (כמו בסופה הנוכחית) מברכים על הגשמים, מי שאין לו כלל שדה מברך "מודים אנחנו לך" ואילו מי שיש לו שדה בשותפות מברך "הטוב והמטיב" ומי שיש לו שדה לבד לפי הרי"ף והרמב"ם מברך "שהחיינו" (הם הבינו את הגמרא לעיל שהשדה מושווית לדין בית וכלים חדשים) ולפי הרא"ש גם בבעלים יחיד של שדה מברך "הטוב והמטיב" (הוא הבין שבגשם רב יש תועלת ביחד לכל בעלי השדות, גם אם הם כל אחד מהם הוא בעל שדה בלי שותפים).
אולם הבית יוסף שם הוסיף תנאי נוסף לברכת הגשמים: "...והכלבו כתב וזו לשונו 'יש אומרים אין ברכת הגשם נוהג עתה בינינו לפי שאנו תדירין במטר ואין אנו מתאוים לו ושמחים כדרך ששמחים באותם הארצות שיש להם יובש גדול ועצירה רבה עד שצריכים רחמים על המטר אבל אנו אין אנו צריכים לכך ולפיכך ברכת המטר אינה נוהגת בינינו' עד כאן לשונו..."
כלומר ברכת הגשמים איננה תמיד כשיש סופת גשמים אלא רק אם היתה בצורת לפני כן.
ופסק השו"ע שם (סע' א'-ב'): "אם היו בצער מחמת עצירת גשמים וירדו גשמים מברכים עליהם... ומה מברך אם אין לו שדה אומר מודים אנחנו לך ה' אלהינו על כל טפה וטפה שהורדת לנו ואילו פינו מלא שירה כים וכו' עד הן הם יודו ויברכו את שמך מלכנו וחותם ברוך אתה ה' אל רוב ההודאות ואם יש לו שדה בשותפות עם אחר מברך הטוב והמטיב ואם אין לו שותף בשדה מברך שהחיינו".
לכן למסקנה מכיוון שכבר היו גשמים השנה לא מברך כלום על עצם הגשם.
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם