שאלה
שלום הרב.
אני חוזר בתשובה. ובגלל שאני חוזר בתשובה, בעבר הייתי רגיל לחטוא הרבה בשמירת הברית. בגלל זה יוצא לי להישבר הרבה, וזה גורם לי הרבה כעס ואכזבה.
שאלה 1: האם אני אמור לכעוס על עצמי בגלל זה?
שאלה 2: איך מפסיקים?
תשובה
שלום לך יקירי,
אשריך! מי יתן ונזכה לשהות במחציתך!
זכויותיך רבות!
זכויות גם העולם הבא - אך גם פה בעולם הזה.
שכרך גדול - חלק מזה אתה כבר רואה, כשאתה רואה שאתה בעל רצון ויודע להתגבר על עצמך כדי לממש אותו.
אכן, נפילות יכולות לגרום כאב ואכזבה.
גם מעצם הידיעה שנפלת, אך גם בלי קשר - הפער בין ההורמון שמופרש בגוף כשנופלים למה שיש אחרי זה.
יותר מזה - זה מה שאתה מרגיש, אז זה הגיוני.
קרי יש מקום להכיל את זה.
האם זה רצוי שתכעס על עצמך סתם ככה?
לא. הכעס והאכזבה קשורים בחרטה שאתה מרגיש, אחד משלבי התשובה.
זה גם גורם שלא מחייב שיהיה הגורם שיטביע אותך אלא דווקא המניע לקימה מחדש.
לפעמים כעס ואכזבה דוחפים אותנו לעשות שינוי.
אז אם זה מוביל אותך לתשובה ולבניין - לא הייתי אומר שזה אסור.
כשזה שובר אותך, מכניס אותך לדיכאון ולא מאפשר לך להתרומם - בוודאי שהייתי אומר שזה לא טוב.
אז מה עושים?
איך מפסיקים?
בגדול, הייתי אומר לך לזהות: מתי הנפילה מתחילה? מתי מגיעה הנקודה שאתה כבר לא שולט בעצמך, ואתה יודע שמשם זה נפילה חופשית?
כשאתה מזהה את הנקודה, אתה מבין שאפילו שניה לפני אתה יכול לעשות משהו כדי לא ליפול.
מה?
להעביר את עצמך במשהו אחר, ללכת למקום שלא תוכל ליפול ועוד.
כמובן שיש עוד דברים - משל אם הנפילה היא באינטרנט, מחשב או פלאפון, לשים סינון ועוד.
אלו דברים ראשוניים ואם תרצה נרחיב על זה.
ניתן לפנות ולדבר אתנו בנושא, דרך פניה לוואצפ 0533569263, בטלפון 8298* או בהשארת שאלה באתר שלנו, או כאן בערוץ שלנו.
נתנאל ווייל, חברים מקשיבים makshivim.org.il
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם