שאלה
שלום הרב.
קיבלתי דוח בתחבורה ציבורית, למרות ששילמתי (שילמתי בקו קודם, כשתי דקות לפני שעשיתי לקו הבא. אין על זה תשלום ובכל זאת הם דורשים לתקף את הכרטיס).
הסברתי את זה לפקחים והם אמרו שאני אערער ואזוכה כי באמת שילמתי ואין לי שום אינטרס שלא לתקף את הכרטיס בפעם הבא, זה היה בטעות (ניסיתי לתקף וכנראה לא לחצתי על הכפתור הנכון באפליקציה? איני יודע). על כל פנים, ערערתי והערעור נדחה, כי 'המדיניות היא שצריכים לתקף למרות ששילמתי'.
השאלה היא האם מבחינה מוסרית/הלכתית יש לכך תוקף? העובדה שזו מדיניות שלהם לא אומרת שזה מוצדק בשום צורה, אם שילמתי על נסיעה ולא הזקתי אותם בכלום. באותה מידה הם יכלו שרירותית להחליט שמי שנוסע בחולצה קצרה או יורד אחרי מספר אי-זוגי של תחנות גם ייקנס, ואני לא בטוח שיש לזה איזה תוקף, לא חתמתי איתם על חוזה עם תנאים, ההנחה הפשוטה היא שאני משלם וכך נוסע, לא מעבר לזה.
שאלת המשך - במידה ואין לבנייה שלהם תוקף הלכתי כי היא שרירותית, האם אפשר 'לאזן' את החשבון איתם בעתיד (ובכל אולי להציל אותם מכוון גזל?)
לא 'עביד איניש דינר לנפשיה', אני לא מתכוון ללכת למשרדים ולגנוב שטר מהמכירה, אלא פשוט לא לשלם כמה נסיעות עד שזה מצטבר לסכום של הקנס הלא מוצדק?
תודה!
תשובה
שלום וברכה
לחברה ציבורית יש מנדט לקבוע שצריך לתקף פעם שניה, גם אם לא מדובר בכסף.
זו לא התעללות.
זה צורך, בין לענייני סטטיסטיקה, בין לענייני סובסידיה, בין לענייני פיקוח.
על כן, אין מדובר בעוול, ואין מדובר ב"אם נבר – תתבר".
ולא מדובר בהחלטה שרירותית.
אם אכן היא הייתה כזו היה מקום "לאזן".
כל טוב ויישר כוח
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם