שאלה
בפרשת בראשית פרק ד פסוק ב, הבל כתוב בשני ניקודים שונים "ב וַתֹּסֶף לָלֶדֶת, אֶת-אָחִיו אֶת-הָבֶל; וַיְהִי-הֶבֶל, רֹעֵה צֹאן, וְקַיִן, הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה." האם יש סיבה או פירוש למה פעם אחת ה עם פתח וממש אחרי עם סגול. כמו כן רשי לפסוק כותב כך : "את קין את אחיו את הבל" - ג' אתים ריבוים הם מלמד שתאומה נולדה עם קין ועם הבל נולדו שתים לכך נאמר ותוסף (ב"ר). למרות שהציטוט הוא "את קין את אחיו את הבל" זה לא כתוב באותה צורה בפרשה. האם תוכל להפנות אותי למקורות על העניין הזה. או לתת פירוש לזה? תודה רבה ושבוע טוב!
תשובה
שלום וברכה
אני לא מומחה בתחום, אולם ככל הידוע לי, סגול הופך לקמץ בסוף פסוק או לפני אתנחתא. זהו עניין לשוני דקדוקי, ולא קשור לתוכן כלשהו.
אינני יודע לדקדק בציטוט של רש"י.
כל טוב ויישר כוח
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם