שאלה
הי הרב, אני בת 17 ועוברת התמודדות לא פשוטה עם אמא שלי.
לרוב זה קורה בימים שהיא יותר עמוסה (שזה קורה כמעט תמיד) היא פשוט המון פעמים מתפרצת עלי סתם, באמת שסתם ואני לא ממהרת בכלל להאשים אבל זה כבר עובר כל גבול, המון פעמים היא תתחיל לתקוף אותי סתם בדיבור ובאמת גם להתחיל לרדת עלי על דברים אישים ואני כל פעם בשוק שזה מה שהיא עושה אז אני גם אומרת לה שאמאות לא אמורות להתנהג ככה, כאילו באיזה קטע היא יורדת לפסים אישים? וזה קורה לה בריבים של כל האחים שלי, אני לומדת באולפנה עם פנימייה אז כך שאני פחות מרגישה את זה אבל עכשיו בחופש אני באמת כבר לא מסוגלת, יום אחד היא הכי נחמדה ופתאום יום אחרי זה יש לה מתקפת עצבים נגיד עכשיו היינו אני אבא שלי והיא בצפון, הם הסכימו לממן לי ממזמן מדרשה בתשעת הימים ושנתחלק בכסף קבענו סכום שהם משלמים ואני משלמת, פתאום היא אומרת לי לפני שעה בערך שהם יממנו לי רק 100₪ אז אמרתי לה שכבר סיכמנו שהם משלמים הרבה יותר כבר ונרשמתי אז היא אומרת לא החלטתי שנשלם רק אתזה אז אבא שלי התערב ואמר שאני צודקת ואז היא התהפכה גם עליו הרב באמת שנמאס לי אני כבר לא מסוגלת לעמוד בכיבוד הורים יוצא לי להתחצף מלא , אשמח לעזרה
תשובה
בס"ד
שלום רב,
ההורים לא תמיד כליל השלמות, לכן מצוות כיבוד הורים יכולה להיות מצווה שקשה מאוד לקיים אותה.
לפי התיאור שלך, אמא שלך מאוד מאוד מאתגרת.
כדי למתן ולהפחית את החיכוך - את צריכה ללמד את עצמך לא להגיב, פשוט לשתוק. לא להגיד לה 'שאמהות לא אמורות להתנהג ככה' (למרות שאת צודקת) לא להעיר בכלל ולא להגיב. גם אם אמך יורדת לפסים אישיים - אל תעני, תשתקי.
את תרוויחי פעמיים: פעם אחת שתעמדי בדרישות של כיבוד הורים. ופעם שניה שהמריבה תהיה מאוד קצרה. כאשר לא עונים המריבה מסתיימת מהר מאוד.
אם מדובר על דברים מעשיים - כמו שאת מספרת על התשלום למדרשה, תפני בעניין לאבא שלך. לא באותו רגע - לא בזמן הכעס. תחכי עד שהסערה תחלוף ואז תפני לאבא שלך בשקט, בארבע עיניים, תסבירי לו מה קרה ותבקשי שיעזור לך.
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם