שאלה
שלום רב
יש לי חבר שהתחלתי להתחבר אליו לקראת השנה האחרונה
יסלח לי אלוהים על מה שאני אומר ואני באמת מצטער על זה,החבר הזה הוא לא כיפי במיוחד ולא תמיד נעים לי בחברתו אני פשוט יצאתי איתו מלא כי הוא ישב לידי באותה כיתה והלך איתי לחדכ המון...
אין לו הרבה חברים והוא רואה בי כהחבר הכי טוב שלו...
אין לי בעיה להישאר איתו בקשר הבעיה היא שאני אדם שמאוד אוהב את הלבד ומאוד אוהב להיות בחברת אנשים שיותר נוח לי איתם והוא תמיד מציע שנצא בתדירות גובהה והכל ואני תמיד אומר לו שאין לי כוח ואני גם מסביר לו שאני לא תמיד רוצה והוא חופר לי לפעמים ובאמת אין לי אני לא יודע מה לעשות.
בתכלס אני אשם מין הסתם והתקרבתי אליו יותר מדי ועכשיו הוא רואה בי כהחבר הכי טוב שלו בזמן שאני לא מרגיש בדיוק אותו הדבר.
אני אומר להתרחק ממנו בהדרגה ולהישאר חברים של בית ספר כזה אבל אמא שלי טוענת שאם אני אתרחק ממנו אף אחד אחר לא יהיה לצידו ואני גם חושש שאם אני אצרחק ממנו יהיה לו קשה להיפתח לאחרים למרות שאנשים אחרים סבבה איתו והכל
רק רציתי לדעת מה ההלכה אומרת ואם אפשר עצה אישית ממך
תודה רבה מראש,מעריך מאוד
תשובה
בס"ד
שלום רב,
זו לא בדיוק שאלה הלכתית - הנושא קשור למידות הטובות.
מצד אחד החברות אתו זו מידת חסד שהיא מידה חשובה מאוד. לא לגלות לו את האמת על היחס שלך כלפיו זו גם מידה טובה - לא לפגוע בחבר.
מצד שני - אדם לא צריך להקריב את עצמו למען הזולת, יש לך זכות מלאה לחיים בסגנון שטוב לך.
המסקנה היא לפעול באיזון: אכן תתרחק ממנו (כמו שאתה חושב) אבל בהדרגה איטית כדי לא להפיל אותו. יחד עם זאת, תביא בחשבון את הדברים של אמא שלך, לא להתנתק ממנו לגמרי. אם הוא מציע שתצאו יחד פעמיים בשבוע - אתה תסכים לצאת אתו רק פעם בשבועיים. ככה אתה תשמור לעצמך חופש מהשעבוד אליו ועם זאת תקדיש לו זמן מפעם לפעם שיהיה לו עם מי לצאת לפעמים והוא לא ישאר לבד.
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם