שאלה
שלום הרב.
אני בן 20 ומשרת כלוחם בצה"ל.
בערך בגיל 17-18 התחלתי לחזור בתשובה ולהתחזק אחרי גיל התבגרות עם הרבה שטויות.
עם מלחמה חזקה מאוד ביצר, נפילות, והתחזקות בתורה הצלחתי לשמור בערך שנה שלימה ללא פגם הברית.
למרות שבגילאים צעירים יותר הייתי יכול ליפול כמה פעמים ביום אפילו...
החזקתי מאוד בקדושה והתורה טיהרה אותי ועזרה לי.
אבל אחרי כל האורות האלה של החזרה בתשובה, אני עכשיו בצבא. אמנם עוסק בעבודת קודש אבל רחוק מישיבה ולימוד, וימים שלמים של שיעמום חוסר מעש הובילו אותי ליפול שוב בחטא הנוראי הזה. בגדול.
הדבר שהכי מלחיץ אותי זה שאני לא מרגיש את הייאוש והסלידה העמוקה מהחטא כמו שהיה כשהייתי ב'אורות'. הייתי יכול ממש לבכות אחרי זה והיום אני מצטער, עושה תשובה, אבל מרגיש הרבה פחות סוער רגשית.
האם זו התרגלות לחטא? האם הנשמה שלי כבר לא צועקת כמו פעם?
ועוד אני חושש מאוד בגלל שאני רוצה להתחיל לצאת לפגישות עוד כמה חודשים. ואני מפחד שההתמכרות לרוע הזה יכולה להרוס לי את חיי הזוגיות ח"ו, ומי תרצה להתחתן עם גבר שנופל בדברים האלה?
אלו מחשבות מדכאות ושוברות. איך אני קם מהנפילה הזאת?
תשובה
יקירי!
אני מה זה מתפעל ממך!
מבחינתי, מעבר לגבורת הלחימה, היכולת שלך לעמוד על יצרך שלא תיפול שנה שלמה זה דבר שהכי לא מובן מאליו. זה מראה כמה כוחות נפש יש בך!
יש בך את היכולת, בדברים שלך, לחזק כל כך הרבה קוראים רק מעצם ההקדמה לשאלה.
ההתמודדות עצמה היא מובנת, ולא רק ביחס לנפילות - שעמום מביא לידי חטא.
במובן הפשוט שעמום זה בטלה, אין משימה מול העיניים.
במצב כזה ברור שנחטיא את המטרה שלנו בגלל שאנחנו אנשים, מהלכים, שכל הזמן מתקדמים, מציבים מטרה שממשיכים הלאה כדי להשיג אותה.
כאשר זה מצב שחוזר על עצמו - יש קהות חושים.
לכאורה מתרגלים למציאות כזו.
זה חלק מהשפעת החטא במובן העמוק - לפעמים זה הייאוש מהיכולת לקום ולפעמים זה האפטיות למצב שבו נמצאים.
זה לא אומר שהנשמה פנימה לא צועקת בפנים.
לדעתי היא צועקת יותר חזק, אלא ייתכן מצב שאנחנו מתרחקים ממנה כי הכאב הוא כל כך גדול שקשה לשאת אותו.
תנסה לעצור ולהקשיב ללב, תן מקום לעצמך במובן הפשוט, של הנפש.
ברור שדברים האלה משפיעים על הנפש, כל מה שאנחנו חווים משפיע על הנפש.
השאלה היא תמיד עד כמה.
האם בגלל זה הייתי מציע להימנע מלהיפגש? לא.
אבל כן הייתי מציע לעבוד על המקום הזה.
איך לעבוד? איך לקום?
קודם כל להאמין בעצמך.
כשיש לך אמונה בעצמך יהיו לך גם כוחות לזהות איפה המקום שבו אם אתה נמשך למקום הזה, אתה לא מצליח להשתחרר כדי שתוכל לעצור את עצמך לפני.
נסה לחשוב איך אתה מבטיח את המשוואה שחוזקה, קרי לא להגיע לשעמום - מה יכול לתפוס לך אל המחשבות כדי שלא תגיע לנפילות.
זה על רגל אחת, ואם תרצה נרחיב ונוסיף עוד.
באמונה בך ובהערכה על הכוחות שאתה משתף אותנו בהם,
נתנאל, חברים מקשיבים makshivim.org.il
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם