שאלה
שלום הרב,
השכרנו דירה מאדם שהתברר כלא הכי ישר במילים עדינות. סבלנו רבות בדירה שלא הינו נכנסים אליה אם הוא לא היה מסתיר מאיתנו את האמת. (ברמה שהפסקתי טיפולי פוריות בגלל הסבל, הרעש והמחסור בשינה)
הדרך היחידה לצאת מהחוזה היה למצוא מישהו שיחליף אותנו, ולמרות האי רצון שלנו לשקר נכנסו למצב של חוסר בררה בגלל לחצים שהופעלו אלינו מהמשכיר. התיעצנו עם רב שאמר לנו שאם שואלים לא לשקר - אבל להגיד שלנו זה הפריע ויכול להיות שזה רק סוביקטיבי. וכך באמת עשינו
ב"ה מצאנו מחליפים לדירה אבל יש לי המון יסורי מצפון על זה שלא סיפרנו להם את האמת והעמדנו אותם במקום שאנחנו לא רוצים להיות בו.
מה לעשות?
תשובה
שלום
בספר חפץ חיים, הלכות רכילות, כלל ט' (מאוד ממליץ ללמוד את הדברים בפנים, וכדאי באופן כללי ללמוד את כל הספר), הוא כותב שאם אדם יודע שחבירו עומד לעשות איזשהו עסק כלכלי עם אדם שנראה שירמה אותו או יגרום לו איזשהו נזק, הוא צריך להזהיר אותו, אבל בתנאי שיתמלאו התנאים הבאים:
א. שיתבונן מתחילה היטב שבאמת הדבר הרע שהוא חושב שייעשה לחבירו הוא אכן רע.
ב. שיספר את הדברים בצורה מדויקת לחלוטין, בלי להוסיף שום דבר שאיננו מדויק.
ג. שיתכוון רק לתועלת החבר, ולא חלילה בגלל שנאה או נקמה כלפי ההוא שהוא מדבר עליו, וכמובן שהוא משער שאכן תצא מזה תועלת, ולא שהחבר ישמע ולא יעשה עם זה כלום.
ד. שיבדוק היטב לפני כן האם יש דרך אחרת להשיג את התועלת מבלי לספר.
ה. כל זה מותר (וצריך) בתנאי שאכן בעקבות זה השומע יפעל על פי הדין (למשל במקרה ששאלת, הוא ישים לב יותר להתנהלות, או למשל יימנע מלחתום על חוזה בעתיד). אבל אם יש חשש ממשי שבעקבות סיפור הדברים, השומע יעשה דברים שאסור לו על פי הדין (למשל במקרה המדובר, שהוא יפר חוזה באופן שלא על פי הדין), אסור לספר.
כל טוב ובהצלחה רבה
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם