שאלה
שלום לכבוד הרב,
מאז ומתמיד הקשר שלי עם ההורים שלי היה מורכב, הבית בו גדלתי היה ״נורמטיבי״ על פניו אבל התנהגות ההורים כלפי הייתה עם המון חוסר הבנה וקבלה, המון עונשים ואיומים על הקשר. ביקורת רבה על כל החלטה, יצירת תחרות בין האחים ועוד.
לאורך השנים, הרגשתי פחות ופחות חיבור ולצערי היו לי מספר וויכוחים קשים עימם.
בנוסף, הם לא מגיעים לבקר (מבקשים שנבוא למרות שברוך השם יש להם את היכולת להגיע ולנו יותר קשה כי אנחנו עם ילדה קטנה) ואמא שלי לא עזרה לי לאחר הלידה.
אני משתדלת מאוד למעט בשיח איתם כדי לא להגיע לאי הבנות, משתדלת מאוד לדבר בצורה נעימה ומכבדת ומשתדלת להגיע בשבתות כי אני יודעת שזה חשוב להם.
למרות הכל, אם אני מביעה את דעתי וזאת דעה שמנוגדת לדעתם, הם טוענים שאני לא מכבדת אותם.
אני חווה קושי וצער גדול מהמצב, גם כי החיבור לא טוב ואני מרגישה שכל מה שניסיתי לעשות לא צלח וגם כי אני יודעת כמה המצווה הזאת חשובה ולא רוצה לוותר עליה.
איך אני יכולה לדעת שאני באמת מצליחה לכבד אותם כמו שצריך? איך אני יכולה לכבד אותם מבלי לוותר על הרצונות והצרכים שלי?
תודה רבה
תשובה
שלום וברכה,
אשריכם שאתם מגיעים להורים לשבתות, זו אחת הדרכים לכבד אותם.
נכון להקטין את השיח ולא לדבר בכלל בנושאים בהם דעותיכם מנוגדות, זה מרחיק ומכשיל. לחפש לדבר על המשותף.
בהלכה:
1. אסור להביע את דעתך על דעתם גם לא לומר שאת מסכימה שזה כמו לחלק ציונים, ובודאי לא לחלוק עליהם.
2. את חייבת בכבודם והם אינם חייבים בכבודך מעבר לכבוד לכל אדם רגיל. לכן תקבלי בהבנה שהם אינם באים או עוזרים.
3. לכבד זה בצורת הדיבור, להציע עזרה כאשר הם זקוקים ואת יכולה, לבקר או להתקשר לפי המקובל גם לא הרבה מידי
בהצלחה ותזכו למצוות
דוד לוי
098987548
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם