שאלה
יש לי חברה אחת שאני מחשיבה אותה כחברה הכי טובה שלי, כי שאר הבנות מהכיתה או בשכבה לא חברות טובות שלי כל כך. בעיקר לא בכיתה ואני לא יודעת למה
עכשיו קרה איזה מקרה שהבנות מהכיתה דיברו איתי על הבן זוג של החברה הכי טובה שלי
והם אמרו לי לא לספר. אבל בכל זאת סיפרתי כי אני מספרת הכל לחברה הכי טובה שלי, אבל ביקשתי ממנה שלא תספר כי אז זה מוציא אותי רכלנית
בסוף היא כן סיפרה, והבנות מהכיתה שלי אמרו לה שכל מה שסיפרתי לה פשוט לא נכון.
עכשיו הבנות מהכיתה שלי דופקות לי מבטים ומדברות עליי בקול רם, והחברה הכי טובה שלי לא מדברת איתי יותר ואני באמת לא יודעת מה לעשות יותר
אני חייבת עזרה.
תשובה
שלום לך!! קוראת את השאלה שלך ושומעת את הכאב הגדול שלך.
את מתארת הרגשה של מעין בגידה מסוימת מצד החברה הטובה שלך וגם מצד שאר החברות בכיתה.
דבר ראשון ליבי איתך. זה בכלל לא פשוט והכאב הוא גדול.
בעצם מה שאת עשית כשהלכת ודיברת עם החברה שלך, זה מעשה שבא מתוך הרצון שלך להיות אמיתית איתה ולא להסתיר ממנה כי היא החברה הכי טובה שלך. הכוונה שלך היתה טובה.
אני לא כל כך הבנתי ממה שכתבת מה סיפרת לה שסיפרו לך. יכול להיות שהיית רוצה להחזיר את הגלגל אחורה, לא להאמין לחברות האחרות או לא לספר את הדיבורים שלהן לחברה הטובה שלך. אבל כל זה כבר היה, אז במקום להסתכל אחורה כדאי להסתכל קדימה מה אפשר עכשיו לעשות.
זה ממש מכעיס שזה מה שקרה. מצד שני להאשים את כולם ולהגיד שכולם לא בסדר, לא הן ולא החברה הטובה שלך, זה לא בטוח יעזור לך כדי לקדם את הקשרים החברתיים בכיתה.
( להתחרט על זה שהלכת וסיפרת הלאה, יכול לעזור לפעם אחרת שבה תחליטי לא להעביר רכילות הלאה. וכך למנוע נזקים לאנשים. שזה באמת נכון מצידך)
הבנת ? לא התכוונתי שזה לא מכעיס. זה ממש מכעיס. השאלה היא מה עושים עם הכעס. השאלה היא מה את בוחרת לעשות אחרי הכעס הזה. האם את רוצה להמשיך לכעוס או לבחור לשלוט בו ולנהל את עצמך לא רק מתוך כעס?
את נערה בוגרת שרוצה לעשות טוב לאחרים ולעצמך. ככה זה ממש נשמע מהשאלה שלך.
את יודעת? זה שאת אומרת שהחברות בכיתה הן לא בדיוק חברות טובות גם ככה, לא אומר שזה הגורל שלך. זה לא אומר שזה לא יכול להשתנות.
את כמובן לא יכולה לשנות אותם. מה שאת יכולה זה לבחור איך את מנהלת את עצמך.
את יכולה לדמיין את עצמך בתוך בועה שתגן עלייך מהמבטים וההתנהגות של הבנות בכיתה כדי שתרגישי שיש בך כח. יש בך כוח להגיד לעצמך קודם כל שאת לא נשברת. יש בך כח להאמין בעצמך שאת כזאת מדהימה שכיף להיות חברה שלה.
יכול להיות שתרגישי בודדה בהתחלה. זה מתסכל אם אין עם מי לדבר בכיתה. אבל תנסי לאט לאט בשקט ובביטחון להיות ליד חברות שלך ולהוריד את הכעס. לדמיין גם כשאת ליד חברות וגם בבית , איך החברות שלך מתקרבות אלייך ורוצות בחברתך.
זה נשמע קצת מצחיק אבל יש לזה השפעה גדולה על הרוגע שלך וכן, גם על החברות שלך.
לגבי החברה הטובה שלך , אחרי שהכעס ירד קצת הייתי מציעה לך לנסות לקבוע איתה. ולנסות לדבר ממקום שבו את יכולה לתאר את הכאב שלך על מה שקרה. לא לדבר עליה, ולא להאשים אותה. רק להסביר שלא היתה לך כוונה רעה, להיפך! להגיד כמה היא חשובה לך.
אם תבואי ממקום בו המילים שלך יוצאות מהלב, הן גם יכנסו ללב שלה בע"ה.
הכי חשוב, שתחשבי על עצמך דברים טובים ואל תתייאשי למרות הקושי העכשווי.
וחוץ מזה, את מוזמנת להמשיך לכתוב לנו. זה לא קל להיות בתוך זה לבד. אולי יקל עלייך גם לספר למישהו מהמשפחה כדי לא להיות לבד עם זה. אבל זכרי , המטרה שלך היא לא ללכלך על החברות מהכיתה אלא לפרוק את הקושי שלך ולהסתכל קדימה איך אפשר להתקדם.
ודבר כמעט אחרון שאולי הוא הראשון: תתפללי על זה. תבקשי מה' שיהיה איתך . שיעזור לך להיות בטוב עם החברות ושיעזור להן לראות אותך בעין טובה. ה' אוהב אותך ושומע אותך תמיד !
שולחת לך הרבה חיזוקים.
בהצלחה ממש!!!
דברת, חברים מקשיבים. https://makshivim.org.il/
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם