שאלה
התפללתי ואיני זוכר אם אמרתי ותן טל ומטר ב'ברך עלינו'. אני מבין שלפי ההלכה מכיון שכבר עברו יותר משלושים יום מז' חשוון איני צריך לחזור, אני שואל אם הדין נכון גם לגביי, משום שבמהלך החודש שעבר לא תמיד זכרתי לומר ותן טל ומטר בברכת השנים, ופעמים רבות השלמתי את הברכה בשומע תפילה, האם גם במקרה זה איני צריך לחזור?
תשובה
בירושלמי (תענית א, א) נאמר: "נתפלל ואינו יודע מה הזכיר. א"ר יוחנן כל ל' יום חזקה מה שהוא למוד הזכיר מיכן והילך מה שצורך יזכיר". הפוסקים הבינו את הכלל הזה בכמה דרכים שונות, ולכך יש משמעות לשאלה ששאלת.
1. תדירות ההזכרה
מהר"ם (תשב"ץ קטן רכה) הבין שדי בהזכרת 90 פעם רצוף כדי להרגיל את לשונו. מדבריו עולה שהרגל הלשון משתנה לאחר שאומרים 90 פעם את נוסח הברכה ומשלבים בה 'ותן טל ומטר לברכה', ולכן נקבעו 30 יום שיש בהם 90 תפילות. לשיטה זו במקרה הנדון עדיין אין 'חזקה' שהרגל הלשון השתנה, משום שהשו"ע (קיד, ט) כותב שלשונו מתרגלת רק אם אומר את נוסח הברכה על הסדר ('ואת כל מיני תבואתה לטובה - ותן טל ומטר'), ובמקרה הנדון הזכיר בשומע תפילה את בקשת הגשם בלבד. נוסף על כך, במשך ימים אלו המשיך להרגיל את לשונו לומר בשומע תפילה 'ותן ברכה', כך שקשה לומר בוודאות שיש חזקה שלשונו התרגלה לומר 'ותן טל ומטר' בברכת השנים.
2. הזכרה לאורך זמן
מהר"י אבוהב (הובא בב"י קיד) סבר שנדרשים שלושים יום כדי שלשונו תתרגל בתפילות הרבות שאומר (וכ"כ הגר"א קיד, ט). גם לשיטה זו קשה לומר שבמקרה שלנו לשונו התרגלה, מהסיבות שנאמרו לעיל. ויש שסברו שצריך להוסיף לשלושים הימים את מספר הימים שטעה בהם (עיקרי הד"ט ה, נב, הגרי"ש אלישיב פניני תפילה עמ' קנד).
3. הימנעות מההזכרה הקודמת לאורך זמן
הט"ז פסק שהחזקה לאחר שלושים יום נכונה גם אם במהלך שלושים הימים החסיר כמה תפילות. יש שהבינו ששלושים היום הללו נדרשים כדי לעקור את הרגל הלשון הקודמת, כלומר שיפסיק לשאול 'ותן ברכה'. ובביאור הלכה (קיד, ח) הסתפק אם לפי דעתו יש לצרף למניין ל' יום גם את חג ראשון של פסח שעדיין לא שואלים בו 'ותן ברכה' אך כבר לא שואלים גשמים. לשיטה זו נדרשים שלושים יום שבהם שואל בברכת השנים ותן טל ומטר, ובוודאי שלא בשומע תפילה. ויש אף שסברו שאם טעה בברכת השנים צריך להתחיל שלושים יום חדשים (מקור חיים קיד, ח).
4. הטמעת ההלכה
במגן גיבורים (קיד, יד) למד מדברי הט"ז שגם אם שכח בברכת השנים והשלים בשומע תפילה לא פגם בחזקת שלושים יום. מדבריו עולה שלא עקירת ההזכרה הקודמת קובעת, שהרי אמר את ברכת השנים באופן מוטעה, ומנגד כאמור גם לא הרגל הלשון שבתפילות מועיל (שהרי הט"ז התיר אפילו אם לא התפלל כלל). נראה שלהבנתו הטמעת ההבנה שצריך לשנות את נוסח התפילה היא זו שסותרת את ה'חזקה' הקודמת, הטמעה זו לוקחת זמן. כדבריו נראה מלשון הירושלמי "כל ל' יום חזקה מה שהוא למוד הזכיר מיכן והילך מה שצורך יזכיר", לא נאמר שלאחר ל' יום יש חזקה אחרת והוא למוד את הלשון החדשה, אלא שלאחר ל' יום הוא מזכיר מה שצריך, משום שכבר מספיק מוטמעת בו ההבנה שעליו להתעכב בברכה ולזכור לומר את הבקשה הנכונה.
כשיטה זו נראה שסבר גם הגרש"ז שהיה ברור לו שאם ערב פסח חל בשבת אין למנות את שלושים הימים מערב פסח, על אף שכבר אז הפסיק לשאול את הגשמים, וביאר שאת יום טוב ראשון של פסח מחשיבים לחשבון הימים "דאז עכ"פ חושב בדעתו על ההלכות הקשורות בענין זה".
נראה שכשיטה זו סוברים האחרונים שנקטו שקביעת ל' יום שקבעו חכמים היא קביעה מוחלטת, ולאחריה אין צורך לחזור אף אם חושש או אם שכח בתוכם (שו"ת אהל יצחק סימן א, כה"ח נב, רב פעלים ב, יז, הליכות שלמה ח, לט).
למעשה:
במחלוקת העקרונית, אם יש לחשוש לשלושים יום או לתשעים תפילות פסק המשנה ברורה (קיד, לז) לקולא, מדין 'ספק ברכות', ולכן בהזכרת טל בברכת אתה גיבור כבר בסביבות י"א אייר חלפו 90 תפילות ואין צריך לחזור (שהרי מזכירים גם בתפילות מוסף של חוה"מ, שבת ור"ח). מנגד לגבי שאלת טל וגשמים בברכת השנים אין לחשוש לאחר ט"ו אייר או ז' כסלו, כיון שעברו 30 יום, על אף שעדיין לא חלפו 90 תפילות שהזכירו בהם (שהרי בשבתות וימים טובים אין ברכת השנים).
המשנה ברורה לא התייחס ישירות לשאלתנו, כאשר במהלך שלושים הימים טעה בתפילתו והשלים בשומע תפילה או בחזרתו, שאלה זו קשורה להבנת טעם הצורך ב-30 יום, מחד הוא הזכיר (ס"ק לז) את המגן גיבורים כפרשנות פשוטה לדברי הט"ז, משמע שאף אם טעה ותיקן בשומע תפילה ממשיכים להימנות ל' יום. מנגד בביאור הלכה (ח) נראה שהבין שהט"ז דורש עקירה של הלשון הקודמת. ובמשנ"ב הנ"ל בכלל סיים "ועיין במחצית השקל ובספר מאמר מרדכי ובדה"ח שכולם מפקפקים בדינו של הט"ז". אם כן ייתכן שלמעשה הוא בכלל אינו סובר כט"ז אלא דורש 30 ימים שבהם ברך ברכת השנים כדין (על אף שבלשונו נראה כן, קשה לומר שכך הכריע למעשה משום שבבה"ל כתב שלשיטות הללו בוודאי לא כוללים את החג הראשון בשלושים הימים של שאלת גשמים וטל, וממילא היה לו לכתוב זאת במשנ"ב ולא לסתום ל' יום).
למעשה נראה שאין לנו אלא ללכת בדרכו של המשנ"ב ולהורות שמדובר בספק ברכות, ולכן גם אם טעה כמה פעמים במהלך שלושים הימים לא יחזור לאחר ימים אלו.
בברכה
יצחק דביר
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם