שאלה
שלומות
ראיתי התיחסות ברורה וברוכה לחיילים קרביים ואפילו לנשות מילואים לגבי צום בשעת מלחמה.
בלחימה היום יש הרבה בעלי מקצוע שאינם קרביים במובן הפיזי אבל חדות המחשבה והערנות שלהם קריטית בזמן אמת ללחימה (מכלולים שונים בפיקוד, תצפיתניות, מפעילי כטב"מים וחלק מתפקידי המודיעין).
מחד יושבים במזגן אבל מאידך, צום משפיע על התפקוד שלנו, ואולי בתפקידים הדורשים ריכוז, אף יותר.
מה לדעת הרב צריכה להיות ההנחיה מלכתחילה. בהינתן, שקשה, בעיקר לצעירים, לדעת מתי התפקוד שלהם נפגע.
תודה רבה וגמר חתימה טובה
תשובה
שלום וברכה
זו אחריות עצומה לפסוק בנושא לאומי כזה. היא תלויה הרבה מאוד בהערכת המצב (האמנם הצום בעייתי מבחינת התפקוד), חשיבות התפקיד וכו' וכו'.
אני שמרן יותר מסדרת הפסקים המפורסמת. לא זו בלבד, אלא שגם "לשיעורין" זה איסור דאורייתא, ופסיקה מרובה בתחומי ה"שיעורין" גורמת לאנשים לחשוב שזה כמו "גרמא" או "שינוי". זה לא נכון, וזה גורם להרבה קלקולים. מדובר בחובה לצום. באיסור שיש בו כרת. בזכות גדולה, וגם בתחושה סובייקטיבית משמעותית.
מאידך גיסא, לא לוקחים סיכונים בענייני ספיק פיקוח נפש, ועל אחת כמה וכמה כשמדובר בנושאים לאומיים.
הדרכתי בדרך כלל היא כזו:
א. מתכוננים לצום: מזגן, פירות, שתיה וכדו'.
ב. מתחילים לצום. מלא.
ג. אם אכן חשים כי רמת התפקוד יורדת - שותים משקה עם אנרגיה, כגון מיץ ענבים וכדו' (זה עדיף על אכילה). לא לשיעורין, אלא כמה שצריך. ניתן בהחלט להכיר לבד את המצב שבו אדם חש שתפקודו יורד - כאבי ראש, חוסר ריכוז וכדו' - ואז לקיים את המצווה השניה, והיא פיקוח הנפש של הרבים.
נראה לי שאפשר לפרסם ברוח זו, אך תוך הדגשה של המבוא: גם חשיבות הצום וגם חשיבות עצומה לתפקוד ראוי.
כמובן שאפשר לשאול גם רב אחר.
כל טוב וגמר טוב
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם