שאלה
שלום כבוד הרב מה נשמע?
יש בי רצון עמוק כל היום להיות בכותל, לבכות על בית המקדש ועל עם ישראל ולא לזוז משם.
היה שבוע שעשיתי משהו כזה ובאמת כל אותו שבוע רק בכיתי על הגעגועים לקב"ה.
הבעיה שלי הייתה שפתאום כל דבר אחר בחיים נראה לי חסר משמעות. פתאום לעשות דברים שהייתי נהנת אם הייתי עושה אותם לפניי- כמו לשמוע מוזיקה או לטייל, נראו לי כל כך חסריי משמעות.. ומאז אני לא מצליחה לחוות משמעות בדברים שהם לא תפילה או דיבורי קודש כלשהם.
בשכל אני יודעת שה ברא את העולם, שכתוב "וחי בם" ושאנחנו צריכים לחיות את החיים ולהנות בהם.
אבל איך אני יכולה גם להרגיש את זה? איך אני יכולה להרגיש את המשמעות בחיים בלי בית המקדש?
תודה רבה!
אשמח לתשובה כלשהי🙏
תשובה
בס"ד
שלום וברכה
ברור שבית קדשנו ותפארתנו הוא ביסוד ההכרה שלנו, אבל חז"ל קבעו להלכה שיש לנו ג' מצוות וחייבים להיות לפי הסדר משעה שנכנסים ישראל לארץ. א. הקמת מלך ב. מחיית זרע עמלק ג. בית מקדש. את הסדר הזה אי אפשר לשנות כמבואר ברמב"ם הל' מלכים. לכן אמנם חשיבות עליונה לבית המקדש כמקום תפילה, אבל בסדר הגאולה יש דרגות ואי אפשר לדלג. על כן חשוב מאד להבין שבית המקדש יגיע רק לאחר שיהיה עם ישראל בארצו עם מלך ישראל ויעקר הרע מהעולם (עמלק) ורק אז יבנה בית המקדש.
כדאי לך לעסוק בגאולת ארץ ישראל (כפי שכתבת על טיולים ואולי להרבות בעבודת הקרקע) וזה יעורר את החיבור הראשוני לארץ. לחזק את יישוב הארץ. ולצפות לבנין המקדש ואריאל.
בברכת התורה והארץ
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם