שאלה
היי הרב, הציעו לי הדרכת חוץ של כיתות ה-ו. תמיד ראיתי את עצמי מדריכה של ח-ט כי בעיניי ככה אפשר באמת לדבר אידיאלים, ולא לעשות בייביסיטר על ילדים (יש האומרים שזה חשוב באותה מידה וזה בונה את השבט בשביל המדריכה הבאה שלו אבל אני לא מצליחה לראות את זה ככה..). אין לי עוד הרבה אופציות חוץ מזה, וממש חשוב לי להיות מדריכה. אבל אני תוהה אם זה באמת יתרום לי ולשבט שאדריך, כי אני באמת חושבת בכל ליבי שהדרכה של שבט גדול יותר תהיה יותר משמעותית.
תשובה
היי,
החזרת אותי כמה שנים אחורה לתקופה בה אני נכנסתי להדרכה.
כולם רצו להדריך את הקבוצה הבוגרת, להיות אלה שמכניסים להדרכה.
למה?
חלק זה הילת הכבוד של להיות עם הכי בוגרים, להיות עם הטיולים הכי שווים, לקבוע לכאורה את פני הדור הבא בסניף.
כן - להכניס אידאלים!
ממש לא כולם רצו להיות בגילאים יותר צעירים כי חלק באמת ראו בזה בייביסיטר.
אהיה כנה, אצלנו לא היו שראו בזה הכנה לשבט הבא, אבל אני ממש יכול להבין את זה.
כשנמצאים בראש כזה מאוד קשה להיכנס לגיל יותר צעיר.
למה לא להיכנס להדרכה?
אם תהיי במצב שאת מרגישה שאת רק עושה בייביסיטר, אז גם בעינייך זה לא הדרכה (וזה גם בחינם..). אז אני לא יכול להגיד שאין בזה ערך, כי בעיני יש (ואסביר תכף), אבל אני חושב שבעינייך לא יהיה לזה ערך אז אולי לא נכון להיכנס להדרכה כשזה המבט.
אם את רוצה להיכנס להדרכה אז את צריכה לעשות אולי שני דברים.
א. להגיד למה את רוצה להיכנס להדרכה?
ב. לבחור לראות את הדברים אחרת אבל באופן אמיתי .
למה להיכנס להדרכה?
התשובה שככה נמצאת בין הדורות זה כי את רוצה להיות משמעותית, את רוצה לדבר אידיאלים. אני מאמין שאת גם חושבת שזה יפתח אותך.
ברור שיש עוד סיבות שאת יכולה לתת, וחשוב שתגידי אותם, אבל זה מה שקראתי במה שכתבת. האם יש דרך לעשות את זה בגיל צעיר?
בטח, אחרת לא היה חינוך חברתי בבתי ספר יסודיים. אחרת לא היינו מחנכים למידות עורכים כבר מגיל צעיר.
זה דורש כלים אחרים מלדבר או לברר בשיח, אלא להמחיש דרך חוויה.
זה מאתגר, אבל יש ללימוד הסה ערך הרבה יותר גדול מרק דיבורים כי זה בהכרח יכול להיות גם על ידי מעשים. אבל זה לא הכל.
לא תמיד זה מספיק.
לכן אני חושב שהשאלה השניה היא לא פחות חשובה.
איך עוד להסתכל על זה?
בתור מי שהצטרף לסניף עד גיל מבוגר יותר, לא הבנתי בהתחלה את הצורך בסניף בגיל צעיר.
המדריך ובטח כיום כאבא אני חושב שדווקא בגיל צעיר זה הרבה יותר נדרש.
אם לצטט חבר שלי שהיה מדריך של השבט החדש?
מי שמדריך את הקטנים מכניס אותו לעולם החברתי.
מי שמכניס להדרכה מדבר על העולם החברתי.
היכולת להפוך ילד או ילדה קטנים לחג'דומטים, לא במובן רק של המורל אלא של השיוך החברתי לקבוצה דורש הרבה יותר.
זה להדליק בן אדם על רעיון.
במובן מסוים זה להיות ה'אברהם' שמתחיל משהו חדש אצלו, לעומת שאר המדריכים שקיבלו כבר שבט והם צריכים להיות 'יצחק' שממשיך דרך.
כל אחד עם אתגריו, אבל יצירת קבוצה היא הדבר הקריטי, לא כפלטפורמה לשבט בהמשך אלא כדבר בפני עצמו.
בסוף היה גרעין לשבט שלנו. לא כל הגרעין הזה נכנס להדרכה אבל הוא תמיד היה גרעין.
בתחושתי לא הייתי חלק מהמרכז שלו כי לא גדלתי לתוכו, לא צמחתי שם מלכתחילה.
כמדריכה של שבט חדש יש לך את האפשרות הזו.
כמדריכה של גיל ביניים, כיתות ה'-ו', יש לך את היכולת לפגוש אותם כשהאידאלים הם בין החוויה לתחילת שיח. את מעצבת את השיח שלהם סביב אידאלים.
סוג של שיום, נתינת שם, לדברים הללו, בטח סביב גיל המצוות.
משמים סובבו שאני עונה על השאלה הזאת - אבל גם אני הדרכתי גילאים כאלה (ו'-ז', בגדול).
לא הייתי מחליף את זה.
זו היתה מתנה גם בשבילי כמדריך להיות במיקרו, בשבט שלי, אבל גם במאקרו, במעורבות כללית בסניף, וככה, בתפיסתי, להשפיע יותר, גם על החניכים כמי שהם כאנשים, וגם על הסניף, דבר שלא היה מתאפשר בשבטים יותר גדולים.
אז אני לא אובייקטיבי אבל אולי דווקא בגלל זה הדברים רלוונטיים עוד יותר.
מוזמנת לעדכן אותנו מה בחרת בסוף,
נתנאל, חברים מקשיבים makshivim.org.il
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם